בין ישראל לתפוצות: תשעה באב בכותל השוויוני
מוריץ קליינמן, יו"ר הקהילה המסורתית "עמיתי" ברעננה מספר:
"ערב תשעה באב בכותל המערבי, בהתכנסות מיוחדת של התנועה המסורתית בישראל, יחד עם נציגי הקהילות מדרום, מרכז וצפון הארץ ומאות בני נוער מחו״ל, משתתפי תוכנית ׳רמה׳.
בין אבני הכותל, בירושלים – בירת הנצח של העם היהודי – התמזגו קולות המתפללים לתפילה יהודית עתיקה ומרוממת, שנישאת כאן מדור לדור. בני הנוער הצטרפו לקריאת מגילת איכה, וברגע אחד בא לידי ביטוי החיבור העמוק והחי בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.
זה היה מפגש שהוא הרבה מעבר לתפילה. אומה שלמה עוצרת לרגע את שגרת יומה, מביטה פנימה ושואלת את עצמה מה מחבר אותנו, כיצד מחזקים את לכידות העם היהודי, ומה אנו מבקשים לקחת איתנו מן העבר אל העתיד.
״עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם״.
המילים העתיקות של מגילת איכה קיבלו באותו ערב משמעות חיה: כאב וזיכרון לצד אחריות, תקווה ושייכות. מדרום ועד צפון, מישראל ועד קהילות היהודים ברחבי העולם – כולנו חלק מסיפור אחד, מעם אחד וממורשת אחת.
ובתוך האבל על החורבן, אולי זהו המסר העמוק ביותר של תשעה באב: דווקא כאשר אנו זוכרים את מה שפירק אותנו, אנו נדרשים לבחור מחדש במה שמחבר אותנו.
״הֲשִׁיבֵנוּ ה׳ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם״".
יושבים יחד מעבר לגבולות הקהילה: תשעה באב במודיעין
יש רגעים שבהם תשעה באב הופך לא רק ליום של זיכרון ואבל, אלא גם להזדמנות אמיתית למפגש.
כמדי שנה, קהילת ידיד נפש במודיעין ציינה את תשעה באב יחד עם קהילת יוזמה הרפורמית. השנה הצטרפה אליהן גם קהילה חילונית שנקראת קהילת רעים מודיעין, וכך נוצר ערב מיוחד שבו אנשים מרקעים יהודיים שונים נפגשו סביב אותו סיפור, אותה מגילה ואותן שאלות.
הערב כלל תפילה, קריאה במגילת איכה ומעגלי שיח. קהילת ידיד נפש, בראשות יו״ר הקהילה ליאור נויפהוז סולם, הייתה אחראית על הקריאה במגילה, וכל אחת מהקהילות לקחה אחריות על חלק אחר בערב.
במעגלי השיח ישבו יחד אנשים שלא בהכרח היו נפגשים בשגרה. בכל מעגל הנחו שני מנחים, והשיחה נגעה בתשעה באב, במגילת איכה ובמשמעות של שבר, אובדן, תקווה ותיקון עבורנו היום.
אולי זה היה החלק המשמעותי ביותר בערב: האפשרות לצאת לרגע מתוך הגבולות המוכרים של כל קהילה, להכיר אנשים אחרים, לשמוע קולות שונים ולגלות שגם מתוך תפיסות יהודיות שונות אפשר לשבת יחד, ללמוד יחד וליצור מרחב משותף.
יום של בחירה, לימוד ונוכחות: תשעה באב במחנה נוע"ם ביער יתיר
יולי ריבק, רכזת הדרכה במחנה נוע"ם מספרת:
"תשעה באב במחנה הקיץ היה רגע עוצמתי במיוחד, אך מה שנגע בנו בעומק היה דווקא האופן שבו היום כולו לבש צורה. בעקבות החלטה של רוב החניכים והחניכות לצום, סדר היום השתנה והפך למרחב של בחירה חופשית וחיבור עמוק.
בכל משבצת זמן הצענו מגוון פעילויות רב-גילאיות: מפעילויות גוף-נפש כמו יוגה, מיינדפולנס ותרגילי נשימה, דרך סדנאות יצירה ודודלינג (שרבוט טיפולי), ועד ללימוד מעמיק- שיעור עם הרבה מעיין, לימוד על מהות היום עם צוות רוח ומדרש שכבתי. לאורך כל היום התקיימו תפילות וקריאת מגילה פתוחות לכולם, לצד מרחבים ממוזגים ונעימים עבור הצמים.
הרגע המרגש של היום: האווירה במחנה הופכת פתאום למשהו שדומה לשבת קודש- שקט, רוגע ונינוחות. הרגע הכי משמעותי עבורנו בצוות היה פשוט ללכת בשבילי המחנה, לראות חניכים מגילאים שונים יושבים יחד, בוחרים בעצמם איך להעביר את הזמן, מקשיבים לגוף ולנפש, ופשוט נוכחים זה עם זה בצורה הכי טהורה שיש".
מקינות מסורתיות ועד "קינת בארי": תשעה באב בקיבוץ קטורה
הרבה שרה כהן, רבת קהילת קיבוץ קטורה מספרת:
"בערב תשעה באב התכנסה הקהילה לתפילת ערבית, שלאחריה קראנו לאור נרות את מגילת איכה כמיטב המסורת, כאשר כל פרק הוקרא על ידי חברי וחברות קיבוץ שונים.
לאחר הקריאה שרנו קינות מסורתיות לצד שירים ישראליים מודרניים הנוגעים בתמות ובאווירה של תשעה באב. גם השנה, כמו בשנתיים האחרונות, שרנו את "קינת בארי" הכואבת של יגל הרוש – קינה שמקבלת משמעות נוקבת ומרגשת במיוחד כששרים אותה בקיבוץ. אחת מחברות הקיבוץ, לאה קיימן, הציגה את השיר "אחינו כל בית ישראל" והזכירה לנו כיצד הפך לסוג של המנון למען שחרור החטופים שנחטפו בטבח שבעה באוקטובר. היא הוסיפה וציינה כי אף על פי שכל החטופים כבר שבו לביתם, חשוב לזכור את העבודה הרבה שעוד נותרה לנו לעשות למען בניית חברה צודקת במדינת ישראל. אני (הרבָּה שרה כהן) הובלתי ביצוע של "אנא בכוח", אותו למדתי בסדנה בת יום – "סמינר שירתה" – מטעם בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר וכנסת הרבנים, בה השתתפתי בחודש יולי. בשעות אחר הצהריים של תשעה באב התפללנו מנחה יחד עם 150 חניכי "סמינר רמה ישראל", שהגיעו באותו יום לביקור של כמה ימים בקטורה, וקיימנו שיחה מרגשת וחשובה עם יונתן זייגן, עובד סוציאלי ואקטיביסט ששכל את אמו בטבח שבעה באוקטובר, על צמיחה, שיקום ושלום מתוך חורבן".
בחשיכה ולאור פנסים: המניין השוויוני במזכרת בתיה
ליאת יוספסברג בן יהושע מספרת:
"בערב תשעה באב התכנסו חברות וחברי קהילת "70 פנים", המניין השוויוני במזכרת בתיה, לקריאת מגילת איכה. הקריאה התקיימה בחשיכה כמעט מלאה, כאשר נרות ופנסים האירו את המגילות ואת פני המשתתפים. חלק מחברי הקהילה ישבו על הרצפה, כמנהג האבלות של תשעה באב, ואחרים ישבו סביבם על כיסאות.
באווירה שקטה ואינטימית קראו יחד את איכה, והחושך, האור המצומצם והישיבה המשותפת העניקו למפגש אופי מיוחד והתכנסות קהילתית סביב זיכרון החורבן והאבל של היום."
זוכרים יחד, בונים יחד
בכל אחת מהקהילות והמסגרות קיבל תשעה באב אופי מעט שונה, בהתאם למקום ולאנשים שהתכנסו בו. מקריאת איכה בחשיכה ועד לימוד, שירה, תפילה ומפגש בין דורות ובין קהילות, היום הפך להזדמנות לעצור יחד, לזכור, לשאול ולחשוב גם על ההווה. לצד האבל על החורבן, עלו שוב ושוב שאלות של אחריות, שייכות, חיבור ותקווה, והאופן שבו אנחנו מבקשים לבנות כאן חברה וקהילה גם מתוך רגעים של שבר.