בדרשתו לנר שמיני של חנוכה, הרב שלמה טוקר מציע פרשנות מהותית לקשר בין סיפורו של יוסף לבין חג החנוכה. דרך התבוננות בחייו של יוסף ובמשמעות הניסים, הוא מאיר זווית מחשבה על כוח העמידה של העם היהודי לאורך הדורות.
בחודש כסלו העמוס במשמעות, חנוכה מזמן לנו הזדמנות להעמיק בשאלות של אור, תקווה וגבורה. דרך פרספקטיבה הלכתית וחברתית, נבחן כיצד המסורת מאירה לנו דרך בזמנים הקשים ביותר.
ראיון עם הרבה מעיין בלדינג-צידון, מנהלת שירותי הדת של התנועה המסורתית. סיפור של שליחות, חזון וחיבור מחדש של הקהילה היהודית דרך פריזמה של שוויון, פתיחות ורגישות.
סוגיית החטופים והחטופות יושבת לכולנו על הנקודות הכי הרגישות בלב היהודי, כמו שמוכיחות התפילות העתיקות שחוברו בנושא. הדרישה לפדיון שבויים עכשיו היא מנת חלקו של העם היהודי בכל הדורות, מאז ועד היום
תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה בו מהווים עליית מדרגה במנהגי האבלות הנוהגים בימי "בין המיצרים" – שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב. בתשעת הימים נמנעים בכל עדות ישראל מעריכת נישואין ויש הנוהגים להימנע בימים אלה מאכילת בשר ושתית יין, ובשבוע שחל בו תשעה באב מחמירים ואין מסתפרים ואין מתגלחים. אך האם כך צריך לעשות?
זה שנים רבות, ובייחוד במהלך המלחמה בעזה ובגבול הצפוני בתשעת החודשים האחרונים, יש ויכוח סוער בכנסת ובציבור לגבי “גיוס בחורי ישיבות” לצה”ל. המנהיגות החרדית טוענים שאסור לגייס בחורי ישיבה ש”תורתם אומנותם”, שהם מגנים על מדינת ישראל דרך לימודם, ושעדיף לרדת לחו”ל מלשרת בצה”ל. מה אומרת ההלכה בנידון?
למה 'זמן מתן תורתנו', ולא 'זמן קבלת תורתנו'? בתפילות של שתי הרגלים האחרות, כותרות המשנה מתייחסות ישירות אלינו: פסח הוא זמן חרותנו וסוכות הוא זמן שמחתנו. אם כן, האם בשבועות כותרת המשנה לא אמורה להיות זמן קבלת תורתנו?
נהר שוצף של צבעים בוהקים, קולות וצלילים, הדר ופאר, עשרות מדינות המלך, מאות ימי המשתאות; חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן מסתחררים לפנינו בעלילה נפתלת, שכמו רכבת הרים תלולה הופכת את העלילה מקצה אל קצה, מראשית המגילה ועד אחריתה.
