ב"הלכה למעשה" לחודש ניסן, הרב מיכאל אבן דוד כותב על היכולת להתחיל מחדש גם בימים של שבר, דרך זמן, סיפור וקהילה.

דבר התורה לחודש אדר מאת הרבה ד"ר סיגלית אור משווה בין מגילת אסתר לחוויות החברה הישראלית, ומדגיש ערכים של שמחה, עיצוב זיכרון ואחריות חברתית.

דבר תורה לחודש טבת מאת הרב בועז דוידוף על יוסף הצדיק, אופטימיות כבחירה, ושמחה הנובעת מאמונה גם בתוך מציאות של חושך.

בין מזמור תהילים לסיפור החשמונאים, בין שמונה נרות לאפס – הרב מתיו שולץ מציע קריאה אחרת באור החנוכה, כזו שמכירה גם בעליות וגם בירידות, ובוחרת באמונה שאינה תלויה בתוצאה.

השבוע, כשהלב כולו בין דמעה לשמחה – עם שחרור החטופים החיים ותפילה להשבת כל הנעדרים והחללים, אנחנו מזמינים אתכם לקבל השראה ולחזק אמונה – עם 22 שאלות חידון מקראיות בנושא 'תקווה'

בדבר תורה מעורר מחשבה לראש חודש אלול, הרבה דקלה דרוקמן-שרצר עוצרת בתוך השבר האישי והלאומי, ושואלת: מה עושים עם כל הכעס הזה? דרך קטע מהתלמוד במסכת ברכות, היא מציעה מבט חדש על רגשות "שליליים" בעונה של תיקון וחשבון נפש.

איך אפשר להתמודד עם מצבים שלא בחרנו? הרב אריאל קליינר כותב על חוסן אישי וקהילתי מתוך המסורת היהודית – מתשעה באב ועד שבירת הכוס תחת החופה, ועל נקודות העוגן שעוזרות לנו לבנות גם כשהלב נשבר.

מה משותף ליום הכיפורים הקדוש וליום העצמאות החגיגי? האם ימי קודש עתיקים וימי חג לאומיים יכולים להציע שפה משותפת בחברה שסועה? הרבה לירון רוזנזפט לוי לוקחת אותנו למסע קצר בין קודש לחול, בין עבר לעתיד, ומציעה קריאה מחברת ומעוררת תקווה על משמעות הזהות שלנו כאן ועכשיו.

מה לתורה, להלכה ולמשבר האקלים? לכבוד יום כדור הארץ, הרב גיל נתיב מציע קריאה מחודשת במסורת היהודית – דרך שלושה נימוקים הלכתיים שמובילים למסקנה ברורה: הגיע הזמן לצמצם את אכילת הבשר. בין דיני "בל תשחית", שמירה על הבריאות וצער בעלי חיים – פסק ההלכה הזה מזמין את הקוראים לעצור רגע ולשאול: האם האכילה שלנו נאמנה גם לערכים שלנו?