כיצד הופך מקלט בטון לעוגן של רוח וחברה בימי מלחמה? הצצה אל קהילת "מורשת אברהם" בארמון הנציב במהלך מבצע "שאגת הארי": מהמשחקייה המאולתרת לילדים ועד ללימוד תלמודי מעמיק על מוסר וכאב. סיפור על יהדות שוויונית שמוצאת את הדרך אל החירות דווקא מתוך המרחב המוגן, תוך שילוב של ערבות הדדית ותקווה.

ב"הלכה למעשה" לחודש ניסן, הרב מיכאל אבן דוד כותב על היכולת להתחיל מחדש גם בימים של שבר, דרך זמן, סיפור וקהילה.

מה קורה בנוע"ם כשהמציאות משתנה בבת אחת? בעזרת עדי ויער, יושבות ראש מועצת התיכוניסטים, אנו משתפים איך בני ובנות הנוער בתנועה המסורתית ממשיכים ליזום, להתנדב ולהחזיק קהילה גם בזמן מלחמה.

ט"ו בשבט בקטורה: סדר קהילתי שמחבר בין מסורת קבלית לערכים אקולוגיים, עם הופעות ואוכל חגיגי – ובשנה הזו גם עם תחושת רגיעה לאחר חזרתו של החטוף רן גואילי.

דבר התורה לחודש אדר מאת הרבה ד"ר סיגלית אור משווה בין מגילת אסתר לחוויות החברה הישראלית, ומדגיש ערכים של שמחה, עיצוב זיכרון ואחריות חברתית.

דבר תורה לחודש טבת מאת הרב בועז דוידוף על יוסף הצדיק, אופטימיות כבחירה, ושמחה הנובעת מאמונה גם בתוך מציאות של חושך.

בין מזמור תהילים לסיפור החשמונאים, בין שמונה נרות לאפס – הרב מתיו שולץ מציע קריאה אחרת באור החנוכה, כזו שמכירה גם בעליות וגם בירידות, ובוחרת באמונה שאינה תלויה בתוצאה.

ליל הבדולח סימן את המעבר ממדיניות אנטישמית לרדיפה אלימה של יהודי גרמניה ואוסטריה: מאות בתי כנסת נשרפו, חנויות נבזזו ויהודים הוכו ונעצרו. 87 שנים אחר כך, על רקע העלייה באנטישמיות מאז ה־7 באוקטובר, זיכרון ליל הבדולח מקבל הד כואב ואקטואלי מתמיד.

מתוך קשר אישי עם משפחת מירן, דרך נוכחות קבועה בכיכר – סיפורה של לינדה אביטן הוא עדות למחויבות השקטה והעמוקה של חברי וחברות התנועה המסורתית למשפחות החטופים.