ב"הלכה למעשה" לחודש ניסן, הרב מיכאל אבן דוד כותב על היכולת להתחיל מחדש גם בימים של שבר, דרך זמן, סיפור וקהילה.

דבר התורה לחודש אדר מאת הרבה ד"ר סיגלית אור משווה בין מגילת אסתר לחוויות החברה הישראלית, ומדגיש ערכים של שמחה, עיצוב זיכרון ואחריות חברתית.

דבר תורה לחודש טבת מאת הרב בועז דוידוף על יוסף הצדיק, אופטימיות כבחירה, ושמחה הנובעת מאמונה גם בתוך מציאות של חושך.

בין מזמור תהילים לסיפור החשמונאים, בין שמונה נרות לאפס – הרב מתיו שולץ מציע קריאה אחרת באור החנוכה, כזו שמכירה גם בעליות וגם בירידות, ובוחרת באמונה שאינה תלויה בתוצאה.

ליל הבדולח סימן את המעבר ממדיניות אנטישמית לרדיפה אלימה של יהודי גרמניה ואוסטריה: מאות בתי כנסת נשרפו, חנויות נבזזו ויהודים הוכו ונעצרו. 87 שנים אחר כך, על רקע העלייה באנטישמיות מאז ה־7 באוקטובר, זיכרון ליל הבדולח מקבל הד כואב ואקטואלי מתמיד.

השבוע, כשהלב כולו בין דמעה לשמחה – עם שחרור החטופים החיים ותפילה להשבת כל הנעדרים והחללים, אנחנו מזמינים אתכם לקבל השראה ולחזק אמונה – עם 22 שאלות חידון מקראיות בנושא 'תקווה'

בדבר תורה מעורר מחשבה לראש חודש אלול, הרבה דקלה דרוקמן-שרצר עוצרת בתוך השבר האישי והלאומי, ושואלת: מה עושים עם כל הכעס הזה? דרך קטע מהתלמוד במסכת ברכות, היא מציעה מבט חדש על רגשות "שליליים" בעונה של תיקון וחשבון נפש.

איך ניגשים אל שבר מתמשך? במכתב אישי לכבוד תשעה באב, רקפת גינסברג מהרהרת במסורת עתיקה שמתעקשת לזכור, להרגיש, ולהחזיק כאב לאורך זמן – מבלי להישבר. זהו עיון רגשי ותרבותי שמזמין מבט מחודש על מושגי קינה, שבר וחוסן – דווקא בזמנים שבהם קשה להכיל.

איך אפשר להתמודד עם מצבים שלא בחרנו? הרב אריאל קליינר כותב על חוסן אישי וקהילתי מתוך המסורת היהודית – מתשעה באב ועד שבירת הכוס תחת החופה, ועל נקודות העוגן שעוזרות לנו לבנות גם כשהלב נשבר.