בשנים האחרונות, אנו עדים למהפכה שקטה המתרחשת בלב החברה הישראלית. מה שהחל כוויכוח סוער על תפילות במרחב הציבורי, הוביל לתוצאה מפתיעה: יותר ויותר ישראלים מכל קצוות הקשת הדתית והחברתית מגלים עניין מחודש בתפילה, ובמיוחד בתפילה שוויונית.

סוגיית החטופים והחטופות יושבת לכולנו על הנקודות הכי הרגישות בלב היהודי, כמו שמוכיחות התפילות העתיקות שחוברו בנושא. הדרישה לפדיון שבויים עכשיו היא מנת חלקו של העם היהודי בכל הדורות, מאז ועד היום

למרות הקושי, למרות הספק, למרות המגבלות – אדרבא מסכמת שנה מוצלחת ומרגשת עם כ 100 תלמידים ותלמידות שחוגגים גם שנה ובר ובת מצווה במסגרת התכנית.

תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה בו מהווים עליית מדרגה במנהגי האבלות הנוהגים בימי "בין המיצרים" – שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב. בתשעת הימים נמנעים בכל עדות ישראל מעריכת נישואין ויש הנוהגים להימנע בימים אלה מאכילת בשר ושתית יין, ובשבוע שחל בו תשעה באב מחמירים ואין מסתפרים ואין מתגלחים. אך האם כך צריך לעשות?

צום תשעה באב אינו יכול להיות רק יום של אבל, אלא חייב להיות יום של חשבון נפש לאומי.

הזדמנות להשתלב בתכנית ייחודית וחלוצית הפועלת מעל 30 שנים בארץ, ומעניקה לילדים עם צרכים מיוחדים העשרה יהודית וחוויה בלתי נשכחת!

זה שנים רבות, ובייחוד במהלך המלחמה בעזה ובגבול הצפוני בתשעת החודשים האחרונים, יש ויכוח סוער בכנסת ובציבור לגבי “גיוס בחורי ישיבות” לצה”ל. המנהיגות החרדית טוענים שאסור לגייס בחורי ישיבה ש”תורתם אומנותם”, שהם מגנים על מדינת ישראל דרך לימודם, ושעדיף לרדת לחו”ל מלשרת בצה”ל. מה אומרת ההלכה בנידון?

התקווה שהשיח הציבורי ישתנה אחרי ה־7 באוקטובר התרסקה, ואפילו מעל ארבעה חודשים של "ביחד ננצח" לא הצליחו לטשטש את הפיצול בחברה הישראלית.