מאמר של רקפת גינסברג ב׳מעריב׳ על מחיר הסמוי שאנחנו משלמים על צמצום הטיסות לישראל: הקשר החי והחם עם יהדות התפוצות שהופך ליותר ויותר וירטואלי.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, קהילות התנועה המסורתית בכל הארץ התכנסו לערבי זיכרון, שיח והנצחה. בין תפילות, סיפורים ועדויות, עבר לפיד המחויבות מדור הניצולים אל הדורות הבאים. קראו כיצד קהילותינו חיברו יחד עבר, הווה ועתיד – בשביל לשמר ולהנכיח את הסיפור של כולנו.

מה משותף ליום הכיפורים הקדוש וליום העצמאות החגיגי? האם ימי קודש עתיקים וימי חג לאומיים יכולים להציע שפה משותפת בחברה שסועה? הרבה לירון רוזנזפט לוי לוקחת אותנו למסע קצר בין קודש לחול, בין עבר לעתיד, ומציעה קריאה מחברת ומעוררת תקווה על משמעות הזהות שלנו כאן ועכשיו.

מה לתורה, להלכה ולמשבר האקלים? לכבוד יום כדור הארץ, הרב גיל נתיב מציע קריאה מחודשת במסורת היהודית – דרך שלושה נימוקים הלכתיים שמובילים למסקנה ברורה: הגיע הזמן לצמצם את אכילת הבשר. בין דיני "בל תשחית", שמירה על הבריאות וצער בעלי חיים – פסק ההלכה הזה מזמין את הקוראים לעצור רגע ולשאול: האם האכילה שלנו נאמנה גם לערכים שלנו?

"התקווה אינה הבטחה שהכל יהיה טוב, אלא התחייבות שלא נפסיק לפעול למען טוב". ליל הסדר השני תחת צל המלחמה, והתקווה עדיין מאירה את דרכנו. רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, מזכירה לנו שבעוד 59 מחטופינו עדיין בשבי, התקווה אינה מותרות – היא מצפן חיוני.

מה משמעותה של פסקת "והיא שעמדה" בהגדה של פסח בימינו? האם הדגש על רדיפות ואיומי השמדה מתאים לליל סדר המוקדש לחירות ולגאולה? הרב מייקי בוחן את מקורותיה של פסקה זו ומעלה שאלות על משמעותה לאור אירועי התקופה האחרונה. במאמר זה נבחנת האפשרות לחדש את המסר ולהתאימו לדורנו, תוך מחשבה על הערכים שאנו מבקשים להנחיל לדורות הבאים.