מה לתורה, להלכה ולמשבר האקלים? לכבוד יום כדור הארץ, הרב גיל נתיב מציע קריאה מחודשת במסורת היהודית – דרך שלושה נימוקים הלכתיים שמובילים למסקנה ברורה: הגיע הזמן לצמצם את אכילת הבשר. בין דיני "בל תשחית", שמירה על הבריאות וצער בעלי חיים – פסק ההלכה הזה מזמין את הקוראים לעצור רגע ולשאול: האם האכילה שלנו נאמנה גם לערכים שלנו?

"התקווה אינה הבטחה שהכל יהיה טוב, אלא התחייבות שלא נפסיק לפעול למען טוב". ליל הסדר השני תחת צל המלחמה, והתקווה עדיין מאירה את דרכנו. רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, מזכירה לנו שבעוד 59 מחטופינו עדיין בשבי, התקווה אינה מותרות – היא מצפן חיוני.

מה משמעותה של פסקת "והיא שעמדה" בהגדה של פסח בימינו? האם הדגש על רדיפות ואיומי השמדה מתאים לליל סדר המוקדש לחירות ולגאולה? הרב מייקי בוחן את מקורותיה של פסקה זו ומעלה שאלות על משמעותה לאור אירועי התקופה האחרונה. במאמר זה נבחנת האפשרות לחדש את המסר ולהתאימו לדורנו, תוך מחשבה על הערכים שאנו מבקשים להנחיל לדורות הבאים.

האם ט"ו בשבט הוא באמת חג? במאמר זה הרב אלישע וולפין מערער על התפיסות המקובלות, ומציע מבט חדש על משמעות היום בלוח השנה העברי, דרך התבוננות בעולם השורשים – הפיזי והרוחני.

בדרשתו לנר שמיני של חנוכה, הרב שלמה טוקר מציע פרשנות מהותית לקשר בין סיפורו של יוסף לבין חג החנוכה. דרך התבוננות בחייו של יוסף ובמשמעות הניסים, הוא מאיר זווית מחשבה על כוח העמידה של העם היהודי לאורך הדורות.

בחודש כסלו העמוס במשמעות, חנוכה מזמן לנו הזדמנות להעמיק בשאלות של אור, תקווה וגבורה. דרך פרספקטיבה הלכתית וחברתית, נבחן כיצד המסורת מאירה לנו דרך בזמנים הקשים ביותר.

ראיון עם הרבה מעיין בלדינג-צידון, מנהלת שירותי הדת של התנועה המסורתית. סיפור של שליחות, חזון וחיבור מחדש של הקהילה היהודית דרך פריזמה של שוויון, פתיחות ורגישות.

הרב אריאל פולק מנתח את המשמעות העמוקה של בקשת הגשמים בחודש חשוון, תוך בחינת הקשר בין הלכה לאמפתיה חברתית, ומשמעותה במציאות הישראלית העכשווית.