במהלך חגי תשרי פעלו קהילות התנועה המסורתית ברחבי הארץ לקרב את הציבור הרחב לערכי היהדות באמצעות תפילות, שיעורים, פעילויות משפחתיות ומפגשים קהילתיים. לצד הפעילות בתוך הקהילות, היו גם מי שבחרו לפתוח את שעריהן למפגש עם החברה הישראלית שסביבן, על מגוון הדתות, התרבויות והאמונות שבה.
במסגרת אירועי חג הסוכות ושמחת בית השואבה, קיימו קהילת אשל אברהם בבאר שבע וקהילת המניין המשפחתי המסורתי בכפר ורדים אירועי "סוכת שלום" – מסורת רבת שנים שבמרכזה מפגש בין שכנים בני דתות שונות, שיח פתוח וניסיון למצוא בסיס משותף גם במציאות חברתית מורכבת.
הסוכה, מבנה ארעי שדפנותיו פתוחות אל הסביבה, הופכת בהקשר הזה למרחב שמזמין פנימה לא רק את חברי הקהילה, אלא גם את שכניהם. דווקא בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם מתחים, כאב ומחלוקות, המפגשים הללו מבקשים להזכיר שהיכולת לשבת יחד, להקשיב ולשוחח אינה מובנת מאליה – ושהיא דורשת עשייה מתמשכת.
בבאר שבע: מנהיגות לשלום במסורות השונות
בקהילת אשל אברהם בבאר שבע, מפגש סוכת השלום מתקיים כבר למעלה משמונה שנים, בשיתוף פעולה עם היוזמה הבין־דתית בנגב, שבין מייסדיה היו הרב מיכאל גרץ ז"ל ורוקסנה גולן.
מדי שנה מתכנסים בסוכת הקהילה נציגי דתות שונות ותושבי האזור לשיחה סביב נושא משותף. לעיתים המשתתפים מביאים מקורות ממסורותיהם הדתיות, ולעיתים השיח מתנהל באופן חופשי ואישי. בכל מקרה, גם הקהל מוזמן להשתתף, לשאול שאלות ולהביע את דעתו.
השנה נבחר הנושא "מנהיגות לשלום במסורות שלנו", מתוך רצון לעסוק בשאלות של מנהיגות ואחריות ציבורית בתקופה שבה סוגיות פוליטיות וחברתיות מעסיקות את כולנו, מבלי להפוך את המפגש לוויכוח פוליטי.
כ־30 משתתפים הגיעו למפגש, ובהם נציגים יהודים אורתודוקסים ומסורתיים, רבנים ורבות, כהן דת קתולי ושייח' מוסלמי מתל שבע.
המפגש המחיש כיצד מסורות דתיות שונות יכולות לשמש נקודת מוצא לשיחה על ערכים משותפים. במקום להתמקד בהבדלים שבין המשתתפים, הדיון הזמין אותם לבחון מה יכולה כל מסורת לתרום לחשיבה על מנהיגות שמקדמת שלום וחיים משותפים.
בכפר ורדים: 24 שנים של מפגש, תרבות ותקווה
בכפר ורדים הפכה "סוכת שלום" כבר מזמן לאירוע קהילתי מרכזי בחול המועד סוכות. הפסטיבל, שנולד מחזונו של הרב צבי ברגר ומובל לאורך השנים על ידי קהילת המניין המשפחתי המסורתי, ציין השנה 24 שנות פעילות.
במשך חמישה ימים התקיימה תוכנית מגוונת ששילבה שיח בין־דתי, מוזיקה, קולנוע ופעילויות משותפות, והזמינה תושבים ובני קהילות שונות באזור להיפגש סביב נושאים שמעסיקים את החברה הישראלית.
הפסטיבל נפתח בפאנל בהשתתפות אנשי דת ורוח מהדתות השונות באזור, ונמשכה בו גם מסורת תחרות השחמט היהודית־ערבית. לצד אלה התקיים פאנל בנושא פדיון שבויים ושלום, בהשתתפות איתן גונן, אביה של רומי גונן מכפר ורדים, ודני מירן, אביו של עמרי מירן.
גם התוכנית התרבותית ביטאה את רוח המפגש: הזמרת שירה גולן ונגן העוד ד"ר וסים עודה הופיעו במופע "אני שלום – מתהילים לאום כולתום", שחיבר בין שירה בעברית ובערבית. הפייטנית והזמרת מורין נהדר הביאה אל הבמה פיוטים ממסורת השירה היהודית־פרסית, ובסיום הפסטיבל הוקרן הסרט "אנו", העוסק בסיפורה של ילדה דרוזית ובקשר בינה לבין סבתה.
השילוב בין שיחות על שאלות חברתיות כואבות לבין מוזיקה, קולנוע ומשחק משותף אפשר למשתתפים להיפגש בדרכים שונות – לא רק סביב עמדות ודעות, אלא גם דרך חוויות, מסורות וסיפורים אנושיים.
לא רק לחג הסוכות
האירועים בבאר שבע ובכפר ורדים שונים זה מזה בהיקפם ובאופיים, אך שניהם מבטאים תפיסה משותפת: קהילה יהודית אינה פועלת רק למען חבריה, אלא יכולה להיות גם גורם שמחבר בין אנשים וקבוצות בחברה שסביבה.
העובדה שבשתי הקהילות מדובר במסורת הנמשכת שנים מלמדת על החשיבות של מפגשים שאינם מסתיימים בערב אחד. קשרים בין שכנים, היכרות עם מסורות אחרות ונכונות להקשיב גם בתקופות של מחלוקת נבנים לאורך זמן.
במובן הזה, "סוכת שלום" אינה רק שם של אירוע חגיגי. היא ביטוי לבחירה של קהילות לפתוח את דלתותיהן, לקחת אחריות על המרחב המשותף וליצור הזדמנויות למפגש בין אנשים שאולי לא היו נפגשים בדרך אחרת.
הסוכות כבר פורקו, אבל הקשרים שנוצרים בתוכן יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך השנה כולה.
איפה יש קהילה בסביבתך?
כ-100 קהילות מסורתיות ברחבי הארץ מקיימות תפילות, מפגשים, שיעורים ופעילויות לילדים לאורך כל השנה – בואו לבקר ותרגישו בבית!