מה סודו של יוסף? איך הוא שרד את ההיסטוריה האישית האומללה שלו? ילד זקונים לאביו יעקב שפינק אותו ונתן לו מתנות שלא נתן לאחיו, וכתוצאת התנהגות זו של אביו ותחושת העליונות שהתפתחה אצלו וההתנהגות המתנשאת שלו, אחיו למדו לשנוא אותו. מרוב שנאתם מצאו הזדמנות למכור אותו כעבד לשיירה בדרכה למצריים. שם נקנה על ידי פוטיפר סריס פרעה והסתכסך עם אשתו של פוטיפר והואשם בניסיון אונס. הוא נשלח לבית הסוהר ובזמן שחיכה לקבל את גזר דינו, זכה לעזור לאנשים ממשק הבית של פרעה. אחד מהם המליץ עליו לפרעה כפותר חלומות, ופרעה כל כך התרשם ממנו שהפקיד אותו על פרויקט חיוני לכל מצריים. לימים הייתה לו אפשרות לנקום באחיו על מה שעוללו לו, ובמקום זאת חמל עליהם וסלח להם!

מה עבר בראש של יוסף בכל הזמן הזה? מה חשב כשאחיו קמו עליו בנקמה? מה למשל חשב בזמן שהיה בבור בכנען? ובמצריים, האם היה משהו שהתחרט עליו בקשר לאשת פוטיפר? מתי שהו התייאש? התעצב? הצטער על משהו שעשה או אמר? תכנן את העתיד שלו? נכנס לדיכאון? עשה תשובה? כעס על אחיו? חשב על אבא שלו? מה עזר לו לשמור על השפיות שלו? התורה איננה מגלה הרבה ממחשבותיו או אפילו רגשותיו, חוץ מנטייה לבכי וזיכרונות על אביו. אנחנו בעצם יודעים רק שפוטיפר רואה ש"ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח דרכו" ושהתורה חוזרת כמה פעמים על איך האלהים דואג לו ומצליח דרכו.

נחנו כן שומעים שתלה את היכולות שלו להסביר חלומות בקשר שלו עם האלהים, שסיפק לו, ליוסף, את פשר החלומות האמיתי. לא הוא המבין בחלומות, אלא הקב"ה. לא הוא זה שמתכנן איך לשרוד את הרעב, אלא האלהים. כנראה שהייתה לו אמונה חזקה שסייעה לו לשרוד. כפי שהוא אומר לפרעה "ה' יענה את שלום פרעה." ואולי היה לו שיח פנימי עם אלהיו בכל התלאות שעבר בחייו. אולי ה' ענה לו כפי שה' ענה לפרעה.