הכתבה מבוססת על דברים ששיתפו הרבה נטלי לסטרג'ר, הרבה של הקהילה ונשיאת כנסת הרבנים בישראל, וליאת סידס, רכזת קשרי הקהילה.
בימים של דריכות, אזעקות וחוסר ודאות, החיים בקו העימות מקבלים קצב אחר. בכפר ורדים, חברי וחברות המניין המסורתי המשפחתי ממשיכים לפעול מתוך תחושת אחריות עמוקה לקהילה, ליישוב ולסביבה. מן הדברים ששיתפו הרבה נטלי לסטרג'ר, הרבה של הקהילה ונשיאת כנסת הרבנים בישראל, וליאת סידס, רכזת קשרי הקהילה, עולה תמונה של עשייה קהילתית רחבה, שנמשכת כבר זמן רב ונוגעת במעגלים רבים של החיים.
לדברי הרבה נטלי, חשוב להבין את ההקשר שבו הקהילה פועלת: כפר ורדים הוא יישוב בקו העימות, ולעיתים זמן ההתראה בו הוא בין אפס לחמש־עשרה שניות בלבד. בתוך המציאות הזו, הקהילה נדרשת לא רק להמשיך לחיות, אלא גם להחזיק שגרה, תפילה, קשר אנושי וערבות הדדית.
לפי ליאת סידס, אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים היה הסיוע לחיילים. לדבריה, הקהילה סייעה למאות חיילים: הקרובים יותר קיבלו אוכל מבושל, ואילו לחיילים הרחוקים יותר הגיעו פינוקים וציוד אישי. חברי וחברות הקהילה דאגו לארוחות, חטיפים, עוגות, שתייה, ובפורים גם למשלוחי מנות. כשהיה צורך, נאספו ונרכשו מוצרי טואלטיקה, ביגוד חם וציוד נוסף, בסיוע חנויות מהאזור.
הרבה נטלי הוסיפה שהעזרה הזו הייתה מדויקת מאוד לצרכים שעלו מהשטח. כך למשל, משפחה מהקהילה הכינה לאורך זמן אוכל לחיילים טבעונים, והקהילה ידעה למפות גם צרכים של חיילים הזקוקים למזון ללא גלוטן. בתים של חברי וחברות הקהילה נפתחו לצורך כביסות, מקלחות וסיוע נוסף לחיילים ששירתו באזור.
מעגל מיוחד וממוקד של עשייה הופנה למשפחות המילואים ביישוב. לפי ליאת, כשלושים משפחות מילואים קיבלו סיוע שניתן בהתאם לצורך: עזרה עם הילדים, ניקיון, קניות, ארוחות ותמיכה שוטפת בתקופות של עומס מיוחד. לצד זאת, התקיימו פעילויות לילדי גן ובית ספר יסודי במקלטים ובמרחבים מוגנים, בשיתוף המתנ"ס המקומי, בתקופות שבהן המסגרות לא פעלו כסדרן.
גם בני ובנות הגיל השלישי קיבלו מענה קהילתי רחב. ליאת העריכה כי כחמישים מבוגרים נעזרו ביוזמות השונות של הקהילה, דרך “אוזן קשבת”, פעילויות בוקר וארוחות צהריים. הרבה נטלי ציינה שבחלק מהמקרים התקיימו גם מפגשים ופעילויות רוחניות בבתים, כדי לשמור על קשר, להפיג בדידות ולאפשר תמיכה אנושית רציפה בתקופה מתוחה.
חברי וחברות הקהילה נרתמו גם לטובת משפחות שהשתכנו זמנית בכפר ונזקקו להתארגנות ראשונית. לפי ליאת, מדובר בכמה עשרות משתכנים זמניים, שקיבלו סיוע במזרנים, כלי אוכל, צעצועים, השאלת ציוד ושינוע – פעמים רבות מתוך הבתים הפרטיים של חברי הקהילה עצמם.
הרבה נטלי מדגישה כי ההתגייסות הזו לא התחילה עכשיו. כבר ב־8 באוקטובר 2023 התבקשה הקהילה לשכן חיילים בבית הכנסת, ובמשך כמעט שלושה חודשים הועמד המבנה לרשותם. באותה תקופה התפילות עברו להתקיים בביתה. מבחינתה, זה חלק מסיפור רחב יותר של קהילה שממשיכה לשאת באחריות גם כשהמציאות עצמה מטלטלת.
המחויבות והמעורבות הזו ניכרת גם בהמשך החיים הקהילתיים. הרבה נטלי מספרת שהשיעורים נמשכו במתכונת היברידית, התפילות שבו להתקיים ברגע שהתאפשר, וגם כאשר נשמעה אזעקה באמצע קריאה בתורה, הקהילה עצרה, נכנסה לממ"ד, ואחר כך חזרה להמשיך את התפילה. בתוך חיים של התראות, חשש ועייפות מצטברת, עצם ההתעקשות להמשיך להיפגש, ללמוד ולהתפלל מקבלת משמעות עמוקה במיוחד.
לדבריה, הקהילה הייתה מגויסת לאורך התקופה גם למעגלים רחבים יותר של אחריות. רומי גונן היא בת הקהילה, ולכן חברי וחברות המניין היו מעורבים מאוד במאבק למען החטופים. הרבה נטלי עצמה הובילה אשתקד, מטעם התנועה, סדר ליל פסח בכיכר החטופים. מבחינתה, זה חלק מאותה מחויבות של קהילה שמבינה את עצמה כחלק מהחיים היהודיים והאזרחיים בגליל ובחברה הישראלית כולה.
הרבה נטלי לסטרג'ר מסכמת את רוח העשייה הקהילתית כך:
"חוסן קהילתי נבחן בעת הזו יותר מכל, בהיאחזות בשגרת התפילות והשיעורים, הפעילות ההתנדבותית והרחבתה. האדם מחפש משמעות ביתר שאת דווקא בעת אי-ודאות וחרדה. בספר משלי מובא: 'דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה'. בימים של דאגה בלבבות, למפגש הבין-אישי בקהילה או מחוצה לה יש כוח מרפא ומחזק, אולי אף יותר מרגעי השמחה שנהוג לחגוג יחד. כרבה של הקהילה המופלאה הזו, הצפונית ביותר של תנועתנו יש לומר, אני גאה בכל אחת ואחד מחברינו תמיד, גם בימי שגרה, ופי כמה וכמה בעת חירום ומצוקה. הלוואי וחודש ניסן שנפתח יביא לנו, לכולנו, מצפון ומדרום, מנוחה, שקט וביטחון לאורך ימים ושנים."
יש משהו מרשים במיוחד בעשייה של המניין המסורתי המשפחתי בכפר ורדים דווקא משום שהיא נעשית מתוך מציאות לא פשוטה בכלל. לא מבחוץ, לא ממרחק, אלא מתוך מקום שחווה על בשרו את הדריכות, את הקושי ואת השחיקה. ובכל זאת, חברי וחברות הקהילה ממשיכים לבשל, להסיע, להקשיב, לארח, להתפלל, ללמד ולעזור. זו עשייה קהילתית שקטה, עיקשת ואנושית מאוד — כזו שמחזיקה לא רק את מי שנעזר בה, אלא גם את עצם הרעיון של קהילה.
המניין המסורתי המשפחתי בכפר ורדים הוא קהילה שוויונית של התנועה המסורתית, הפועלת מאז 1996 ומהווה בית יהודי חי ופעיל לכ־150 משפחות מכפר ורדים והגליל המערבי. לצד תפילה, לימוד וחיי קהילה עשירים, צמחה בו לאורך השנים קהילה שמבקשת לחיות יהדות פתוחה, פלורליסטית ומחויבת – כזו המחברת בין מסורת, שוויון, אחריות חברתית ותחושת שייכות עמוקה.