האם הגירת ישראלים לחו"ל היא באמת איום על הציונות? בעידן הדיגיטלי והגלובלי, אולי הגיע הזמן לשנות את התפיסה ולראות במהגרים שגרירים של ישראל בעולם. מאמר מאתגר על משמעות הציונות במאה ה-21.
מנכ"לית התנועה המסורתית רקפת גינסברג מצביעה על מקרים מדאיגים של אפליה ממוסדת כלפי נוצרים בישראל. על רקע המתיחות החברתית הגוברת, היא קוראת לחזרה לערכי הסובלנות היהודיים ומזכירה את חשיבות כיבוד האחר במדינה ריבונית.
בשנים האחרונות, אנו עדים למהפכה שקטה המתרחשת בלב החברה הישראלית. מה שהחל כוויכוח סוער על תפילות במרחב הציבורי, הוביל לתוצאה מפתיעה: יותר ויותר ישראלים מכל קצוות הקשת הדתית והחברתית מגלים עניין מחודש בתפילה, ובמיוחד בתפילה שוויונית.
מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' – התנועה המסורתית מקיימת מידי יום מעגלי שירה ותפילה בכיכר החטופים בת"א בשיתוף ארגונים רבים מהארץ ומהעולם, למען תמיכה מתמשכת במשפחות היקרות ולחיזוק הרוח בעם.
הדנ"א היהודי ספוג טראומות ומרוצף בפגיעות מבית ומחוץ. שנים רבות מדי התמקדנו בפורענויות חיצוניות. הגיעה העת להיזכר ולהזכיר גם את אלו שגרמנו לעצמנו, כדי שלא נכתוב בעצמנו את אגדת החורבן הבאה
בשאלון של מפקד האוכלוסין מוצעים כאפשרויות לתיאור אורח החיים "חילוני", "מסורתי", "דתי", "דתי מאוד", "חרדי", "אורח חיים מעורב" או "אחר" • וזה כשהרפורמים והקונסרבטיבים מהווים 13% מהאוכלוסייה היהודית
