צמיחתם של מנייני החגים בתנועה המסורתית מעידה על הביקוש ההולך וגדל לתפילה יהודית, מסורתית ושוויונית. השנה, כמה יוזמות מקומיות בחרו לבחון כיצד נראים חיי קהילה גם מעבר לעונת החגים – ואנחנו שם, כדי לאפשר, ללוות ולעזור לצמיחה הזו להתמשך.

המגמה הגוברת של תפילות שוויוניות משקפת שינוי עמוק ביחס בין ישראל ליהדותה. יותר ויותר ישראלים מחפשים דרך לחבר בין זהותם היהודית להשקפתם הליברלית והמודרנית – והתפילה השוויונית היא בדיוק כזו.

בדבר תורה מעורר מחשבה לראש חודש אלול, הרבה דקלה דרוקמן-שרצר עוצרת בתוך השבר האישי והלאומי, ושואלת: מה עושים עם כל הכעס הזה? דרך קטע מהתלמוד במסכת ברכות, היא מציעה מבט חדש על רגשות "שליליים" בעונה של תיקון וחשבון נפש.

איך מחברים ילדים ובני נוער מגוונים למסורת יהודית – דווקא בחום של יולי-אוגוסט ובתנאי שטח? מחנה הקיץ של נוע"ם הראה שזה אפשרי, ויותר מזה – שזה יכול להיות חווייתי, מרגש ומחבר לקהילה.

בכתבת ראיון מיוחדת מספרים אירה וערן על הדרך המשותפת – מהטכניון, דרך תהליך הגיור של אירה ועד הבחירה בחופה יהודית-שוויונית עם התנועה המסורתית.

7 שנים לנפילת אבן מהכותל ברחבה השוויונית עזרת ישראל, והמפגע עדיין לא תוקן במלואו. כתוצאה – המתפללים והמתפללות נאלצים להביט על הקיר הרחוק. תמונת מצב

איך אפשר להתמודד עם מצבים שלא בחרנו? הרב אריאל קליינר כותב על חוסן אישי וקהילתי מתוך המסורת היהודית – מתשעה באב ועד שבירת הכוס תחת החופה, ועל נקודות העוגן שעוזרות לנו לבנות גם כשהלב נשבר.

מאמר של רקפת גינסברג ב׳מעריב׳ על מחיר הסמוי שאנחנו משלמים על צמצום הטיסות לישראל: הקשר החי והחם עם יהדות התפוצות שהופך ליותר ויותר וירטואלי.

מה משותף ליום הכיפורים הקדוש וליום העצמאות החגיגי? האם ימי קודש עתיקים וימי חג לאומיים יכולים להציע שפה משותפת בחברה שסועה? הרבה לירון רוזנזפט לוי לוקחת אותנו למסע קצר בין קודש לחול, בין עבר לעתיד, ומציעה קריאה מחברת ומעוררת תקווה על משמעות הזהות שלנו כאן ועכשיו.

מה לתורה, להלכה ולמשבר האקלים? לכבוד יום כדור הארץ, הרב גיל נתיב מציע קריאה מחודשת במסורת היהודית – דרך שלושה נימוקים הלכתיים שמובילים למסקנה ברורה: הגיע הזמן לצמצם את אכילת הבשר. בין דיני "בל תשחית", שמירה על הבריאות וצער בעלי חיים – פסק ההלכה הזה מזמין את הקוראים לעצור רגע ולשאול: האם האכילה שלנו נאמנה גם לערכים שלנו?