כולנו רוצים – ומגיע לנו – להיות מאושרים.
די פשוט להיות מאושרים כשאנחנו בוחרים את מה שאנחנו אוהבים. אבל אנחנו יודעים שלא הכול בחיים בשליטתנו – יש חלק שכן, ויש חלק שלא.

אז איך אפשר להיות מאושרים גם כשמגיע אל חיינו משהו שלא בחרנו?
איך מתמודדים עם פיטורין, גירושין, פרידה מאדם אהוב, מחלה – או עם אנשים שדעתם שונה לגמרי משלנו?
ואיך מתמודדים עם מגפה עולמית, עם פוליטיקה, עם מלחמות – ועם כל ההשלכות שיש להן על חיי היומיום שלנו ועל עתיד לא צפוי?

ויקטור פראנקל, ניצול שואה וכותב הספר 'האדם מחפש משמעות', לימד אותנו את המושג "חוסן". הוא הציע שהדבר החשוב ביותר הוא לא מה שקורה לנו – אלא איך אנחנו מגיבים למה שקורה לנו. באופן יצירתי.

המסורת היהודית מלאה בדוגמאות של חוסן – בתרבות ובמנהגים שלה. כמו מה, למשל?

המנהג הידוע של שבירת כוס תחת החופה.
התלמוד מספר שבשיא השמחה אנחנו מזכירים גם רגעים של חורבן – חורבן שני בתי המקדש בירושלים.
זהו ביטוי של חוסן: בנייה כתגובה יצירתית לחורבן.
הזוג שמתחתן נענה לאתגר ובונה בית.
בפעם הבאה שתהיו בחתונה – תזכרו את המסר הזה.

השבוע, בלוח השנה היהודי, נציין את תשעה באב – היום שבו חרבו שני בתי המקדש (586 לפנה"ס ו-70 לספירה).
לפי המסורת, דווקא ביום הזה עתיד לבוא המשיח.
שוב – יום של חורבן, שהופך לרגע של תקווה ובנייה מחודשת.

אבל רגע…
"זה יפה בתיאוריה, אבל בפועל אני מרוסק!"

אז איך באמת מתמודדים?

בעולם הפסיכולוגיה החיובית מדברים על נקודות עוגן – מקומות, רעיונות, שירים, ספרים, זיכרונות, עקרונות – שאליהם אתה חוזר כדי להיזכר מי אתה, להתחזק, ולהתחיל מחדש.

אז שווה לשאול את עצמנו:
מהן נקודות העוגן שלך?
מהם הרגעים המכוננים שמחברים אותך למהות שלך?

במסורת שלנו – מעמד הר סיני וקריאת "שמע ישראל" נחשבים לנקודות עוגן.
ואולי לא במקרה פרשת השבוע סביב תשעה באב תמיד כוללת את עשרת הדיברות ו"שמע ישראל".

ואתה? ואת?
מהן נקודות העוגן שלכם מול האתגרים שהחיים מביאים?

חודש טוב,

הרב אריאל קליינר