איך מחזקים רוח ומסורת יהודית במחנה קיץ?
על אף המצב הביטחוני ואי-הוודאות סביב המלחמה עם איראן "עם כלביא", הצלחנו גם השנה לקיים מחנה הקיץ של נוע"ם – כמעט שלושה שבועות במרכז שדה יער יתיר. מאות חניכים וחניכות נהנו מחוגי תוכן, בריכה, פעילות שדאות, סדנאות קיימות, בריכה, טיולים וכמובן גם הרבה משחקים וכיף. בתוך המגוון הזה עולה השאלה: איך מביאים גם את הרוח היהודית אל לב המחנה – בתנאי שטח, לחניכים מגוונים, ועם רקע שונה בעולם המסורת? התשובה הגיעה השנה בדרכים חדשות ויצירתיות
תיכוניסטים עם מוטיבציה
המנוע המרכזי שהכניס את עולם הרוח והמסורת למחנה השנה היה דווקא השכבה הבוגרת – התיכוניסטים. תחושת השליחות וההתלהבות שלהם הורגשו בכל פינה: הם יזמו דיונים משמעותיים בוועידת הקיץ, לקחו חלק פעיל בתפילות, והובילו בעצמם קריאות בתורה ופעילויות תוכן.
המוטיבציה הזו לא נשארה רק אצלם – היא חלחלה אל החניכים הצעירים ונתנה להם השראה לקחת חלק פעיל במסורת. כך למשל בשבת הראשונה התקיימה קריאה בתורה בהובלת התיכוניסטים, חוויה מרגשת שסחפה אחריה גם את החניכים. רגע שיא נוסף נרשם בתשעה באב, כשעשרות מהם התכנסו לקריאת מגילת איכה ולשירת קינות, והפכו את המעמד ליוזמה משותפת שהותירה חותם רוחני עוצמתי על כל המחנה.
נוכחות רבנית במרכז המחנה
חידוש מרגש במיוחד היה חזרתם של רבנים ורבות למחנה. במהלך שלושת השבועות התארחו חמישה דמויות מעולם הרבנות – ביניהם הרב דוד פארן, הרב עידית לב, הרב דורון רובין, הרב שלמה זגמן ודוד עוז – כל אחד ואחת מהם ליוו שכבות שונות והעבירו סדנאות מרתקות.
החניכים למדו על משמעות התפילה, נכנסו לעומקם של טקסטים יהודיים, התנסו בסדנת כתיבת סת"ם עם קלף ודיו אמיתי, ואף שוחחו עם הרבנים על סוגיות חברתיות עכשוויות. עבור בני הנוער, החיבור הישיר לרבנים צעירים, נגישים ומעוררי השראה, הפך את הלימוד הרוחני לאישי ורלוונטי.
תפילין בשטח – ותפילות מהלב
יוזמה חדשה שזכתה להצלחה מרגשת הייתה עמדת הנחת התפילין. בכל בוקר הוקמה עמדת "תפילין פתוחה" ליד המועדונים, ומיום ליום הביקוש גדל. מדריכים וחניכים, בנים ובנות, רבים מהם שלא התנסו קודם לכן – הגיעו, התעטפו והניחו. חלקם סיפרו כי זו הפעם הראשונה אחרי שנים, אחרים התרגשו לגלות את החוויה לראשונה. העמדה הפכה לסמל של פתיחות וחיבוק מסורתי־שוויוני – "מרחב שבו כל אחד ואחת יכולו למצוא מקום להתחבר ליהדות בדרך אישית".
גם בתפילות השבת, שהיו מורכבות במיוחד השנה – עם חיבור בין ראש חודש, שבת ותשעה באב – הצליחו התיכוניסטים להפוך את הטקסים לרגעים חיים, משותפים ומלאי משמעות. כל קריאה בתורה התמלאה בתורנות חניכים וחניכות, וההתרגשות הורגשה היטב.
מסע שכבות – מהסידור האישי ועד לשרוך הלבן
בשכבת "שלכת", חניכי כיתה ט' קיבלו כמידי שנה סידור תפילה אישי, אותו עיצבו מבחוץ ובפנים – עם מדבקות, ציטוטים והדגשות אישיות. "התפילה היא שלכם", נאמר להם בסדנה, "אתם יכולים לקחת אותה למקום שלכם". החוויה הזו, בהובלת הרבנים עידית לב ודורון רובין, הפכה את התפילה לנחלתם האישית והחינוכית.
בשכבת "אמירים" נערכו סדנאות כתיבת סת"ם וקשירת ציציות, ובטקס הבר־בת מצווה שהתקיים במחנה – קראו החניכים לראשונה בתורה. רגע שסימן את כניסתם למסורת היהודית בדרך חווייתית.
שכבת "נופים" – מסיימי קורס ההדרכה – לקחו אחריות על השבת התנועתית, הובילו תפילות וכתבו מדרשים. בסוף המחנה קיבלו את השרוך הלבן, סממן המדריך החדש, בטקס מרגש שהדגיש את המעבר מדור לדור.
רוח, שמחה ושייכות
כרמל גלברט, רכז הרוח והמסורת של המחנה, סיכם בהתרגשות:
"אחד הדברים שהכי ריגשו אותי השנה היה לראות את החניכים והתיכוניסטים לוקחים אחריות, יוזמים ונכנסים לעולם היהדות ממקום אישי ואמיתי. עמדת התפילין, הקריאות בתורה והשיחות עם הרבנים – כל אלה הפכו את המחנה למרחב שבו מסורת ורוח פגשו יצירתיות, חיבור ושמחת חיים."
מנהלת נוע"ם, רחלי בן דוד, הוסיפה:
"גם בתקופה המורכבת הזו הצלחנו ליצור מרחב בטוח, שמח ומלמד לחניכים שלנו. מחנה הקיץ השנה חיזק בי את הידיעה שבנוע"ם אנחנו מטפחים חוסן, שמחה ותחושת שייכות עמוקה, ונתן לכל צוות נוע"ם מוטיבציה ואנרגיה לקראת פתיחת שנת הפעילות בספטמבר. אני גאה במיוחד לראות איך ההשקעה בתחום הרוח והמסורת באה לידי ביטוי במחנה – לא רק דיבורים אלא גם מעשים. חודשים של עבודה משותפת עם ועדת המסורת של התיכוניסטים, רכז הרוח במחנה ורבני ורבות התנועה הפכו לרגעים מוחשיים ומעוררי השראה בשטח."