אירה וערן הכירו על ספסלי הטכניון, כששניהם היו סטודנטים צעירים מצטיינים בתחומי המתמטיקה ומדעי הנתונים. מה שהתחיל כחברות באקדמיה הפך לזוגיות של ארבע שנים, וכעת – לחתונה הקרבה שתיערך בזכרון יעקב, בליווי רב הקהילה, אלישע וולפין. אבל לא מדובר פה רק בסיפור אהבה. זהו גם סיפור על שייכות, תיקון וצמיחה – דרך תהליך גיור משמעותי שעברה אירה בתנועה המסורתית, ועד הבחירה של השניים בחופה יהודית-שוויונית מחוץ לרבנות.
גיור כצעד של תיקון
כששאלנו את אירה מה הוביל אותה לתהליך הגיור, היא מספרת בכנות: "החתונה הייתה הקטליזטור – אבל זה משהו שרציתי כבר שנים. אבא שלי יהודי ואמא שלי לא, אז מצד אחד חייתי חיים יהודיים-חילוניים, מצד שני הופליתי מול מוסדות המדינה. הרגשתי שזה תיקון צודק". על הדרך עצמה היא מספרת: "התהליך היה נפלא. הלימודים היו מעניינים, והקהילה בזכרון יעקב גרמה לנו להרגיש בבית מהרגע הראשון."
את התנועה עצמה היא הכירה קודם דרך משפחה של בן זוג לשעבר, ומה שתפס את ליבה היה השוויון המגדרי. "התרגשתי לראות שנשים שוות לגברים – והבנתי שזה המקום שמתאים לי".
במהלך תהליך הלימוד של הגיור מצאה אירה רעיונות ומנהגים שהפכו אישיים וילוו את חיי המשפחה החדשים עם ערן. "מאוד התחברנו לקהילתיות שביהדות וללכת לבית הכנסת. הטקסיות הקבועה של קבלת שבת מעניקה תחושת שייכות מיוחדת." ומוסיפה "למדתי גם על תפילת מודה אני, והרעיון להתחיל כל יום בהודיה הפך לחלק מהחיים שלי. בנוסף, אני מאוד אוהבת לאפות, אז עוד שאני נהנית לאמץ זה לאפות חלות לשבת".
"גם לי זה היה משמעותי", מספר בן-זוגה ערן. "למרות שזה הגיור של אירה, הייתי איתה כמעט בכל מפגש ולמדנו יחד. אפילו כמי שחשב שיש לו ידע ביהדות – תמיד למדתי משהו חדש. הכי הפתיע אותי כמה נהניתי ללכת לבית הכנסת, וכמה הקהילה ידעה לגרום לנו להרגיש חלק אמיתי".
אירה סיפרה שלאורך הדרך ליווה אותה גם החשש מהמפגש עם בית הדין. "הייתי לחוצה – פחדתי שיתקילו אותי בשאלות. בפועל החוויה הייתה מקבלת, ושמה דגש על סיפור החיים ועל הבית שאנחנו רוצים לבנות".
"ביום הגיור החלק המרגש ביותר היה בסיום – אחרי שיצאנו מהמקווה, קיבלתי את התעודה והסידור. זה היה רגע שלא אשכח בחיים". ומוסיפה "למי שתוהה אם אין ממה לפחד- התנועה מקבלת ועוטפת! הייתי מוכנה לשכוח את הכל רק כדי להתחיל את התהליך עם אלישע שוב 🙂
חופה שוויונית כדרך חיים
אירה וערן מצפים מאוד לחתונה שתתקיים בספטמבר הקרוב ומשתפים שהכי מרגש אותם שהמשפחה והחברים הקרובים ישתתפו בטקס, ושהרב שמלווה אותנו כבר חודשים יהיה זה שיעמוד איתנו תחת החופה. ומה הלאה? "אנחנו רוצים לבנות בית יהודי, שמחובר למסורת ולקהילה, אבל גם כזה שמעביר לילדים שלנו מסר שאין דרך אחת להיות יהודי. בית מקבל, שוויוני וסובלני".
מטעם התנועה המסורתית אנו שולחים לכם ברכה חמה על הדרך היפה שעשיתם עד כה, על המסע המשמעותי של הגיור והבחירה בחופה שוויונית. מאחלים לכם בשעה טובה חתונה מרגשת, ובהמשך – בית מלא אהבה, שותפות והשראה.