הדיון הציבורי הער בשנים האחרונות סביב מקומה של התפילה במרחב הציבורי הוביל לתוצאה מדהימה: יותר ויותר ישראלים מכל קצוות הקשת הדתית והחברתית מגלים עניין מחודש בתפילה ובתפילה שוויונית ותוהים על מקומה בחייהם.
התפילה השוויונית, המאפשרת ישיבה מעורבת של גברים ונשים, הפכה לסמל של גישור בין מסורת למודרניות, בין דתיים לחילונים, ובין זרמים שונים ביהדות הישראלית. חשיבותה של תפילה זו נעוצה ביכולתה לחבר בין חלקים שונים בחברה הישראלית, תוך יצירת מרחב רוחני מכיל ומאחד. 'עזרת ישראל' בכותל היא דוגמא נפלאה לבית הכנסת העל-זרמי אולי היחידי בישראל, וחבל שכך.
המגמה של עלייה במספר המניינים שמתפללים תפילות שוויוניות משקפת שינוי עמוק ביחס בין ישראל ליהדותה. יותר ויותר ישראלים מחפשים דרך לחבר בין זהותם היהודית להשקפתם הליברלית והמודרנית – והתפילה השוויונית היא בדיוק כזו. זה הגשר שבין המסורת לחידוש, בין הקודש לשוויון. היא מאפשרת לרבים ורבות שחשו בעבר מנותקים, נטולי בית כנסת, למצוא את מקומם מחדש ולחוות מחדש את העושר הרוחני והתרבותי של המורשת ששייכת גם להם.
מתוך תפילת נעילה שאנו מקיימים מידי שנה ביום כיפור ברחבת כיכר הבימה, בעבור כל אחד או אחת שרוצים לחוות ולהצטרף, ולו לרגעים בודדים או רק לתקיעת השופר בצאת הצום.
התפילה השוויונית מציעה פתרון לאתגר משמעותי בחברה הישראלית – הצורך בחיבור למסורת יהודית מבלי לוותר על ערכי השוויון והכבוד ההדדי. היא מאפשרת לנשים וגברים כאחד לקחת חלק פעיל בכל היבטי התפילה, כולל קריאה בתורה ותקיעת שופר, ובכך מעצימה את תחושת השייכות והמעורבות של כל המשתתפים. תפילה מעורבת של גברים ונשים היא יותר מסתם שינוי בפרקטיקה דתית. היא מייצגת תקווה לחברה ישראלית מאוחדת יותר, מכילה יותר, ונאמנה יותר לערכי השוויון.
וכך, בשנים האחרונות, למעלה מ-100 קהילות התנועה המסורתית שפזורות ברחבי הארץ, חוזות במספר גדל של מתפללים ומתפללות עקב דרישה הולכת וגוברת מצד הציבור לסוג התפילות שהן מציעות. גם השנה בחגי תשרי בתי הכנסת שלנו פותחים את שעריהם לכל מי שרוצה להגיע להתפלל באווירה מסורתית ופלורליסטית. מוזמנים לבוא כמו שאתם.ן, עם כל המשפחה, לבד, עם חברים, ילדים, בן.ת זוג – לעצב מחדש יחד איתנו את משמעות היהדות בחיינו הפרטיים אך גם הכלליים.
זו הזדמנות להיות חלק ממהפכה שקטה וחיובית, ולתרום ליצירת עתיד מבטיח יותר עבור החברה הישראלית כולה.