בחודש אלול, הרבה דקלה דרוקמן-שרצר מבקשת להתבונן מחדש במשמעותו של חשבון הנפש. הווידוי והסליחות אינם רק ביטוי לאשמה, אלא הזמנה להכיר בשברים, בטעויות ובמה שדורש תיקון, מתוך אחריות, חמלה ורצון להשתנות. דווקא היכולת להיפגש בכנות עם השבר עשויה להפוך לנקודת מוצא לצמיחה, לתיקון אישי וחברתי ולבריאת מציאות טובה יותר.

תשעה באב צוין השנה בקהילות, בנוע"ם ובמסגרות התנועה המסורתית ברחבי הארץ בדרכים שונות: מקריאת מגילת איכה לאור נרות, דרך תפילות, קינות ולימוד משותף, ועד מפגשים בין קהילות ובין בני נוער מהארץ ומהעולם. בכל מקום קיבל היום אופי מעט אחר, אך בכולם עלו שאלות של זיכרון, קהילה והמשמעות של תשעה באב במציאות הישראלית של ימינו. אספנו כמה עדויות מרחבי הארץ שמספרות את הסיפור הזה.

קורס שליחי ושליחות הציבור של התנועה המסורתית מכשיר חברי וחברות קהילה להוביל את תפילות יום הכיפורים בביטחון, מתוך היכרות מעמיקה עם הנוסח ומבנה התפילה. דרך סיפוריהם של דורון טימור מקהילת קריית שלום ושבותיה סטדניק מקהילת בת גלים, כיצד הקורס מחזק לא רק את שליחי הציבור עצמם, אלא גם את העצמאות, האחריות והחיים השוויוניים בקהילות.

בעקבות חקיקת חוק יסוד- לימוד תורה, הרב דורון רובין, מנכ"ל התנועה המסורתית, מבקש לחזור אל השאלה הבסיסית: מהו בעצם לימוד תורה, מי שותף בו ומהי תכליתו? מעזרא הסופר ועד מנהגי תשעה באב, מתגלה לימוד התורה כמעשה רחב של הקשבה, פרשנות ואחריות, שאינו שלם בלי כבוד האדם ודרך ארץ.