סידור ישראלי
הסידור "ואני תפילתי" הותאם להוויה הישראלית-ציונית, לכאן ועכשיו, מתוך הכרה במציאות חברתית משתנה, בהיותנו בארץ מולדנו, אך תוך שמירה על הצביון היהודי-מסורתי באופן שאינו פוגע במטבע התפילה. כך לדוגמה, הסידור משלב את תפילת "על הניסים" ליום העצמאות, ברכות למדינת ישראל ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ברכה לעולים חדשים, תפילה לאישה המשתחררת מעגינותה ותפילה להורים שמאמצים ילד. בנוסף הסידור משלב שירה עברית מוכרת, "תפילה ישראלית", כמו שירים של אברהם חלפי, לאה גולדברג, אדמיאל קוסמן ואחרים.
כבוד למנהגים שונים: עדות שונות יוכלו למצוא בסידור את "הנוסח שלהן", סידור אחד לכולם.

בין מסורת לחידוש
אדם המתמצא בסידור התפילה היהודי כמעט שלא יבחין בהבדלים, כשם שעיקרון אשר מנחה את התנועה המסורתית הינו שמירה הדוקה על מסורת העם שלנו. עם זאת, הסידור "ואני תפילתי" משלב חידושים ואלטרנטיבות למתפללים, לפי השקפתם התיאולוגית והאידיאולוגית, מתוך היכרות עם מרקם העם המגוון שלנו. במקומות מסוימים יש קטעים המסומנים באפור אשר מאפשרים למתפללים לכלול אותם בתפילתם, או לדלג עליהם, אם אינם חשים בנוח לאמרם. בנוסף הסידור נותן מקום לתפילות אישיות, כמו לפרנסה, רפואת קרובים וחברים או תפילה אישית ספונטנית, לבחירת המתפלל/ת.

סידור יהודי-שוויוני
בחלקים מסוימים בתפילה מהם משתמע מסרים של הדרת נשים, הסידור מתמודד באומץ ומציע אלטרנטיבה (בד"כ לצד הנוסח המסורתי), לדוגמה במקום הברכה "ברוך שלא עשני אישה" נמצא "ברוך שעשני בצלמו", – ניסוח באורח חיובי וכללי לכל אדם.

בנוסף בחלקים בהם מובא יחס שעלול להיתפס כמזלזל או מבטל כלפי אומות-העולם, הסידור שלנו מציע ניסוחים חלופיים. לא נמצא בסידור את הברכה 'שלא עשני גוי', נמצא בו את הברכה 'שעשני ישראל'. רבים מהניסוחים החלופיים מבוססים על המקרא, ומציגים גישה חיובית-אוניברסליסטית: "כי כל העמים יילכו איש בשם אלהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד" (מיכה ד).

דייקנות טקסטואלית
תופתעו ללמוד שסידורים רבים נפלו קרבן לשגיאות לשוניות ותחביריות שהקשו על הבנת התפילה, או פגעו בכוונה המקורית של הטקסט המסתמך, למשל, על פסוקים מן המקרא. בסידור זה נעשה מאמץ לתקן שגיאות אלו, חלקן נפוצות מאד ושגורות, כדי להחזיר עטרה ליושנה, ותפילה לכוונתה. כך לדוגמה, [שיר הכבוד:] נפשי חִמְּדָה בצל ידך (ולא: חָמְדָה); מבוסס על שיר השירים ב ג.