מידי שנה עורכים בקהילת מוריה בחיפה "שבת קוממיות" בימים שבין יום הזכרון לשואה ולגבורה ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ויום עצמאות. השנה, לכבוד השבת המיוחדת, נצבע בית הכנסת בכחול ולבן, ושלוחנות הקידוש נערכו בהתאם. רב הקהילה- הרב דובי חיון, דרש בנושא המתקשר למועדים אלו.
שיאו של האירוע הגיע במוצאי השבת, בה עוכו "סדר עצמאות". תחילה התייקמה הבדלה מוזיקלית, בסיומה הוסיף רב הקהילה את המשפט "המבדיל שין שואה לקוממיות". ולאחר מכן המשיכו חברי הקהילה לסעודת חג מוקדמת, בסגנון "על האש" כמסורת אבותינו ואמותינו. את הערב המשיכו בהדלקת נר לכל עשור ומשם לשירה בציבור "מתש"ח לתשע"ח" בה שרו שני שירים מכל עשור של קיומו של מדינת ישראל , וקינחו בריקודי הורה.
דברים שכתב הרב חיון לכבוד השבת:
שלוש פעמים גאלנו הקב"ה - בניסן נגאלנו ממצרים ויצאנו מעבדות לחרות, בכסלו נגאלנו ממלכות יוון ויצאנו מכיבוש יוון לממלכה חשמונאית, באייר נגאלנו מהגלות וזכינו בעצמאות ובהקמת מדינת ישראל.
עבר מחייב והווה מקיים אל מול עתיד של המשכיות, זוהי השקפת העולם המסורתית וכך היא באה לידי ביטוי במעגל השנה היהודי; ישן מתחדש וחדש מתקדש. כך לצד סדר פסח שחגגנו בחודש שעבר נחגוג את יום העצמאות. השבת שלפני יום העצמאות היא "שבת קוממיות"; שבת בה נדבר על ימי הזיכרון ויום העצמאות.
יום העצמאות הינו חג מלשון חסד וגבורה לצד גבורת עם ישראל שקם ונלחם למען עצמאותו כך החסד שעשה עימנו הקב"ה שעזרנו ובנסים ובמופתים שלהבדיל מהגלויים שהיו ביציאת עם ישראל ממצרים היו הפעם נסתרים אך במבט לאחור רק נס עזר לעם ישראל וללוחמים להדוף את פלישת צבאות ערב ולבסס את עצמאות עם ישראל במדינת ישראל.
חסד וגבורה זה לצד זה כפי שחוברו להם יחדיו יום הזיכרון למערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לצד יום העצמאות. עצב של דין ושמחה של חסד מהולים יחדיו; זהו חג, זהו יום העצמאות, ובכל דור ודור חייבים אנו לראות עצמנו חייבים לדור המייסדים ולנופלים להגנת המדינה. בכל דור ודור חייבים אנו לקיים את "והגדתם לילדכם", כדי שתימסר המורשת מדור לדור.
