אלה שגדלנו בחלק הדרומי של כדור הארץ –כמוני, המגיעה מדרום-אמריקה- חווים את החגים היהודים באופן שונה מבחינת הטבע: חודש כסלו חל בסוף האביב ובתחילת הקיץ, והחוויות מסביב לחג החנוכה הן קצת שונות.
ראשית, שם מסתיימת את שנת הלימודים בתקופה הזו של השנה, לכן לימוד על מקורות חג החנוכה או חגיגת החג במסגרת בתי הספר היהודים כמעט ולא קיימת. במקום זה, הקהילות ובתי הכנסת לוקחים על עצמם את האחריות הזו ומקיימים בכל ערב החג טקס קצר קהילתי ומשפחתי מסביב לשעת הדלקת הנרות.
ושנית, מכיוון ששקיעת החמה היא בשעת מאוחרת יחסית, אז גם שעת הדלקת הנרות היא בשעה מאוחרת. אבל, האם זה הגיוני לחגוג את "חג האורים" בנסיבות האלה?
אם משאירים לרגע בצד את המקורות ההיסטוריים-לאומיים ודתיים של חנוכה, אכן חג החנוכה יושב על בסיס קדום, הקשור לעונות השנה והחקלאות. אנו יודעים שלא במקרה חוגגים חג הקשור לאור בתקופה הכי חשוכה של השנה בחלק הצפוני של העולם. הרי גם בתרבויות אחרות היו מקיימים פולחנים וחגיגות שונים מסביב לנושא של האור בתקופה הזו של השנה. הפרסים למשל, הדליקו מדורות והרומאים חגגו את חג ה"סטורנליה" במשך שמונה ימים עם אור נרות ולפידים, בין היתר. מכאן ברור שמוטיב האור והדלקת הנרות שבחג החנוכה מסמלים את גירוש החושך.
בסיס קדום זה הקשור לעונת השנה נקרא בפי חז"ל "חגו של אדם הראשון".
"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים. (מסכת עבודה זרה ח',א').
לפי חז"ל, מצד אחד, תקופת היום הקצר בשנה קשורה לפחדים של האדם: אנו מפחדים ממה שלא יכולים לראות, אנו מפחדים מהלא נודע כי הוא מערער על תחושת שליטתנו על קיומנו. אבל מצד שני, ברגע שהיום הקצר עובר והימים מתחילים להתארך, השמחה חוזרת והאופטימיות מתחדשת כיוון שהעולם מתחיל להתמלא בהדרגה באור.
עם ישראל מפוזר בכל העולם ולכן הבסיס של החגים היהודים הקשור לטבע לא תמיד מתאים. בכל זאת, הבסיס של האמונה, ההיסטוריה, והעבר המשותפים מאחדים אותנו ונותנים לנו תקווה לעתיד יותר טוב, אם נדע ונצליח לשלב את האור האישי והייחודי שיש בכל אחת ואחד מאיתנו, בכל מקום שנהיה.
חודש טוב וחג אורים שמח!
הרבה סנדרה קוכמן
הקהילה המסורתית משפחתית בבית הכרם
