לתנועה המסורתית כ80 קהילות ומניינים בכל הארץ הקיימות בזכות עבודת ההתנדבות והמחוייבות הגדולה של מתנדבים ומתנדבות. אנו שמחים לתת הצצה לתוך עולמם של יושבי ויושבות הראש של קהילות התנועה. בכל חודש נכיר את המתנדבים המסורים ואת עבודת הקודש שלהם ושלהן.
אריק ריסקין, יו"ר קהילת 'מוריה' בחיפה:
שמי אריק ריסקין, אני בן 56, נשוי+3, תושב חיפה, אני רופא עם התמחות ברפואת פגים ויילודים, אני מנהל יחידת טיפול ממרץ ביילוד במחלקת פגים ויילודים בבי"ח בני-ציון (רוטשילד) בחיפה, וכן פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון. אני גם לומד לקראת תואר שלישי (דוקטורט) בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב בתחום של התנהגות ארגונית במערכות בריאות, ואני עדיין עושה מילואים.
אני יו"ר קהילת "מוריה" בחיפה מזה כשנה ורבע. לתפקיד הגעתי מתוך מחויבות עמוקה ורבת שנים לקהילה, שהיא כמו בית שני עבורי, מתוך המשך המסורת המשפחתית - אבי, ד"ר חיים ריסקין ז"ל, היה היו"ר השני של "מוריה" - וגם הרבה בזכות שכנוע מצד קודמי בתפקיד, שממשיך להיות יד ימיני בתפקיד, פיטר לוטן.
אני חבר הקהילה מגיל 8, אחד החברים "הוותיקים" (48 שנים), ובה עשיתי גם את בר-המצווה שלי. אני אוהב לשמש כשליח ציבור, וגם קורא בתורה.
הקהילה שלנו היא הקהילה הוותיקה ביותר (לפני שנתיים חגגנו 60 שנה), ואנו מתמודדים כיום עם אתגרים של הזדקנות הקהילה, עזיבת חברים ותיקים, קליטת חברים חדשים, ושינוי פניה של הקהילה. האתגר הגדול הוא לנסות לחדש את רוח הקהילה, למשוך אליה קהלים חדשים וצעירים, ולעצב את פניה של מוריה לקראת העשור הבא.
"מוריה" היא קהילה גדולה יחסית ולאורך רוב שנותיה היה לקהילה רב. הרב דובי חיון מכהן כרב הקהילה מזה 9 שנים, והוא רב דומיננטי, יוזם ופעיל. זהו כמובן יתרון אדיר, אך כמובן מחייב אותי ואת חברי הועד לניהול נכון ומקצועי של הקהילה על-מנת לאפשר את כל מגוון הפעילויות ואת התפתחות הקהילה, ודבר זה הוא כלל לא פשוט בשנים האחרונות, גם בהיבטים כלכליים של מקורות הכנסה, וגם בהיבטים משפטיים של גורמים שונים שלא בהכרח תומכים בפעילויותינו ובמיקומנו בחיפה, וחלקם אף מנסים לדחוק אותנו. למרות זאת, סה"כ יש שיתוף פעולה עם גורמים רבים בעירייה ובעיר, והקהילה היא גורם מוכר ומשפיע בחיי התרבות והרוח של העיר. צריך לציין, שלקהילה קשרים מצוינים עם גורמים שונים בעיר כולל מנהיגי דת מוסלמים ונוצרים, הרבה בזכות פעילותו של הרב דובי חיון במסגרת מדרשת הכרמל של מדרשות שכטר, הפועלת בבית הכנסת שלנו, ומציעה מגוון עשיר של חוגים ופעילויות.
הייתי שמח לעסוק בעיקר בנושאי התחדשותה של הקהילה והתפתחותה הרוחנית והחברתית לקראת העשורים הבאים. אך לצערי, בפועל חלק גדול מהפעילות שלי קשור דווקא בעיסוק בניהול היום-יומי השוטף של ענייני הקהילה, המאבק הכלכלי הבלתי פוסק לאיזון תקציבי וחיפוש מקורות תקציביים, כמו גם המאבק המשפטי על זכות קיומנו לפעול ולהשפיע בעתיד כפי שהיה בעבר, ואף יותר מכך.
האתגר הגדול של השנה החולפת היה ההתמודדות עם השרפה הגדולה בחיפה (נובמבר 2016), שכילתה את הקומה העליונה, פגעה בגן המשחקים של הפעוטון, גרמה לנזק רב לציוד, ולאבדן חלק גדול מספריית הקהילה, כמו גם לפגיעה במשרדי הקהילה. תודה לאל, לא נפגעו אולם התפילה וספרי התורה, אך הנזק הכללי היה רב, והמראות קשים וכואבים. שמחתי לראות, שלמרות כל הקשיים וההתמודדויות שאנו חווים בשנים האחרונות עם שינוי אופי פני הקהילה ותמהיל חבריה, הקהילה התמודדה לתפארת, ויצאה מחוזקת מהמבחן הקשה הזה. נעזרנו ונמשיך להיעזר בתמיכתה של התנועה המסורתית, עו"ד יזהר הס, הצוות המנהל והועד בהתמודדות עם נזקי השרפה ובתהליך השיקום הארוך, גם הפיזי וגם הרוחני.
אין ספק שלא הייתי יכול להצליח בתפקיד ללא עזרתם ותמיכתם של הרב דובי חיון וחברי ועד הקהילה הנפלאים הפועלים איתי, ובמיוחד פיטר לוטן והגזברים רובי אוסימו וסידני מילר.
