ניוזלטר
צרו קשר

על שמיטה ועוני בישראל. דבר תורה לחודש שבט

תשפ"ב היא שנת שמיטה, התנועה המסורתית קיימה השנה את הכנס "מה עניין שמיטה למשבר האקלים", ומי שרוצה להתעמק בהקשרים האלו מוזמן להכנס לתכנים שנגישים ברשת.

 

כמה ימים לפי ראש חודש שבט התפרסם דו"ח העוני השנתי של ביטוח לאומי, דו"ח שמתעד את אחוז העוני בישראל, והיבטים שונים שקשורים לעוני. מה הקשר בין שמיטה ועוני?

 

יש שתי גישות כלפי השמיטה בתורה, בפרשת משפטים מטרת השמיטה היא: "ואכלו אביוני עמך".

בפרשת בהר הדגש הוא על שביתת הארץ, ומודגש השיוויון של כולם. הרב שג"ר אומר כי זוהי שותפות של האדם עם הטבע כולו, החיה והאדמה. בספר ויקרא הפער בין המעמדות נעלם, ובספר שמות יש היררכיה ברורה ומצווה על בעל האדמות לתת.

 

למה אנחנו צריכים את מצוות השמיטה בהקשר של סיוע לעני, אם יש לנו את מצוות לקט, שכחה ופיאה?

 

הרב יוסף צבי רימון מביא את פירושו של  הרב אהרן ליכטנשטיין: "הצורך בהפסקת העבודה הוא בגלל שאנו רוצים לדאוג לא רק למצבו הכלכלי של העני, אלא גם לכך שלא תהיה לנותן תחושת עליונות. לפעמים, כאשר האדם מעניק לסביבתו, הדבר יוצר אצלו תחושה של גאווה ועליונות (על אף שהנתינה עצמה מגיעה מתוך רצון אמיתי וטוב לעזור לזולת). לכן בעל השדה איננו עובד בשדה, ועל ידי כך אינו במעמד של ‘נותן’. הפירות גדלו מעצמם, והקרקע היא הפקר. העני לוקח מההפקר, ואיננו זקוק לחסדיו של הנותן."

 

בשנת השמיטה, למשך שנה אחת העשיר והעני שווים, שניהם מסתמכים על אותו מקור למזון, ושניהם משנים את מיקומם בעולם, שנה אחת העני הוא לא במעמד של מבקש או מקבל, והעשיר הוא לא במעמד של נותן. השינוי הזו הוא ערך נוסף שהשמיטה נותנת לנו, אפשרות לשינוי מהותי שנובע מהשינוי בניסיון החיים, בנקודת המבט, בחוויות. הרבנית לאה שקדיאל אומרת על השמיטה כי זוהי "הזדמנות מחזורית לפריעת הסדרים החברתיים המקובלים, אשר אינה מאפשרת לחזור בתום השנה השביעית לאותה נקודה, אלא מחייבת שיבה לנקודת האפס. אני לוקחת ברצינות את המשמעות המילולית של המילים "שבת" (מלשון שביתה), ו"שמיטה" – אין פירושן "הפסקה זמנית", אלא התרה שלמה של מה שנעשה קודם, עזיבה, נטישה. אנו מצווים ממש להרפות את אחיזתנו, בהרגלי העשייה שלנו, ובפרי עמלינו, לוותר על הבעלות עליהם, להפקיר אותם. המטרה: לפתוח פתח להתחדשות."

 

נחזור לישראל של 2022, אחוז האנשים החיים בעוני בישראל הוא 21%, קצת פחות משני מיליון בני אדם חיים בעוני, מתוכם 864 אלף ילדים, ו-158 אלף אנשים בגיל הפנסיה. שנות הקורונה הביאו רבים אל חווית החיים של הצורך להעזר במדינה על מנת להצליח להתקיים, חלק מהאנשים גילו עד כמה קשה לקבל את העזרה הזו, והנה אנחנו חוזרים למערכת רווחה שבה רק מי שחי בעוני יכול לבקש את העזרה.

אני מקווה שבישראל של 2022 ניקח על עצמנו ללמוד גם את הערכים האלו מתוך השמיטה: איך זה להיות בצד שמקבל, ולדאוג שזה יעשה בצורות ראויות ומכבדות, ונזכור תמיד שכולנו נבראנו בצלם אלוהים, ולכולנו מגיע לחיות בכבוד, ושננצל את ההזדמנות הזו לשמיטה כמו שהרבנית לאה שקדיאל מלמדת אותנו – שנתחדש ונפתח הרגלי עשייה חדשים, כאלו שייטיבו עם הסביבה שלנו.

     

חודש טוב!                           

הרב עידית לב,

מנהלת פיתוח קהילה, כנסת הרבנים

 


 

 

מקורות:

לאה שקדיאל: בהר תשע"ח, גיליון 1052 – עוז ושלום: תנועת שלום יהודית-דתית בישראל (ozveshalom.org.il)

הרב יוסף צבי רימון: מיזם הפקרת שעות - שמיטה ישראלית (shmita-il.co.il)

קדושה ושביתה בשבת ובשמיטה, הרב שג"ר, על הכלכלה ועל המחיה, יהדות חברה וכלכלה.

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ