מגילת אסתר ברוח התנועה המסורתית

מתוך ההקדמה למגילת אסתר בהוצאת התנועה המסורתית

נהר שוצף של צבעים בוהקים, קולות וצלילים, הדר ופאר, עשרות מדינות המלך, מאות ימי המשתאות; חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן מסתחררים לפנינו בעלילה נפתלת, שכמו רכבת הרים תלולה הופכת את העלילה מקצה אל קצה, מראשית המגילה ועד אחריתה.

מגילת אסתר היא היחידה בין המגילות בתנ"ך שחובה הלכתית לקרוא אותה, ואף הוקדשו לה חלקים נכבדים במשנה במסכת שנקראת בשמה, "מגילה". מסכת סופרים (משלהי תקופת התלמוד) מעידה שבימי ר' מאיר נהגו העם לקרוא מחצית מן המגילה במוצאי השבת הראשונה בחודש אדר, ואת המחצית השנייה, מ"בלילה ההוא", במוצאי השבת הבאה. מנהג זה מעיד על התחבבותה של המגילה על העם בזכות סיפורה המושך את הלב, ואולי גם בזכות התרוממות הרוח שחשו הקוראים עם הישועה והניצחון בסיום המגילה.

מבחינה היסטורית, נהוג לייחס את תיאור האירועים במגילה לימיו של המלך הפרסי כְּסֶרְכְּסֵס הראשון (הוא חְ'שַׁיָארְשַׁה בשמו הפרסי; 465-485 לפנה"ס). כסרכסס ירש מאביו המלך דריוש אימפריה אדירה, שאכן השתרעה "מהודו ועד כוש" (דרום מצרים, או סודן), אולם ימיו נחשבים כתקופה של התנוונות וקיפאון בתולדות הממלכה הפרסית האח'מנית, והוא נוחל תבוסות קשות מיד יריביו היוונים בכמה קרבות חשובים. על כן מתקבלת על הדעת בחירת המחבר בתקופתו של מלך זה כדי למקם בה עלילה שמציגה את השלטון באור נלעג למדי. "אין זה מוזר שרקעה של המגילה יהיו ימיו של המלך שבעיני היוונים נחשב כמתאים לקומדיה לא כל כך צנועה על מלך רופס, שעיקר עניינו בהצגה לראווה של עושרו ונשיו", כותבת אדל ברלין בפירושה למגילת אסתר ("מקרא לישראל"). כדי לעגן היטב את העלילה בשושן הבירה ולהעניק לה אמינות, מרבה המחבר להפגין את היכרותו עם המבנה הפנימי של ארמון המלך המפואר בשושן, התנהלות השלטון בארמון המלוכה וברחבי האימפריה, והשפה הפרסית.   

בין נשים לגברים

"ארבע נשים נטלו ממשלה בעולם, ואלו הן: איזבל ועתליה מישראל, ושמירמית (אשת נבוכדנאצר) וושתי מאומות העולם" (אסתר רבה פרק ג, ב)

יש שביקשו למצוא במגילה מסרים פמיניסטיים גלויים וסמויים: משולש הנשים בעלילה – ושתי הדעתנית, זרש היועצת הכוחנית, ואסתר ההופכת למלכה מתוחכמת ורבת-כח במהלך העלילה, יכולות לייצג דמויות נשיות שאינן שכיחות בספרות המקרא. גם העובדה שהנשים במגילה נזכרות בשמותיהן (בניגוד למקומות אחרים במקרא, שבהם נשים נזכרות רק בכינוי "אשת-"), היתה יכולה לרמז על ניסיון להעצים ולתת מקום לכוח הנשי וליכולתו להשפיע על מאורעות באופן שווה לזה של הגברים. אולם מצד שני נראה, שאת מסגרת האירועים קובעים בסופו של דבר גברים: המלך ומועצת שריו; המן, ומרדכי היהודי. בולט במיוחד הצו של המלך בתחילת המגילה – "וְכָל-הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ  לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ", אף שניתן לפרש אותו כאמירה סרקסטית המבקשת ללעוג למלך ולחברה הגברית: האומנם צריכים יחסי גבר ואישה בתוך הבית להיקבע בדבר המלך?

המסגרת הספרותית של המגילה פותחת בגבר רב כוח השולט במדינות רבות, ומסיימת בגבר דומה – מרדכי היהודי, "משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים". עד שכמעט ונשאלת השאלה, מדוע אין המגילה נקראת "מגילת אסתר ומרדכי"?

עוד מעניין לציין את הציטוט לעיל ממדרש אסתר רבה: מדוע נמנע הדרשן העוסק במגילת אסתר עצמה מלהזכיר את אסתר המלכה כאחת מן הנשים ש"נטלו ממשלה בעולם"? האם משום חוסר הנחת שחשו חכמים מדמותה של אסתר כמלכה בחצר מלך זר?

מהו המסר של פורים בימינו?

פורים הוא יום של "נהפוך הוא": יום של החלפת תפקידים, התחפשות למישהו אחר, מי שהיינו רוצים להיות, או מי שבשום אופן לא יכולנו להעלות על דעתנו להיות. אפילו המילה המזוהה ביותר עם פורים – מַסֵּכָה – קיבלה משמעות הפוכה: מסמל משוקץ של עבודה זרה במקרא (פסל ומסכה, עגל-מסכה), אנו משתמשים בה בלשון ימינו כסמל השְּׂחוֹק והשמחה. פורים הוא יום סיום החורף העגמומי והקר, יום שלובשים בו את החיוך, האופטימיות והפריחה לקראת האביב; גאולת פורים מבשרת את גאולת האביב ואת יציאת מצרים: מנס שנעשה בגלות, לנס היציאה מעבדות לחירות, מגלות לגאולה; המופת לחירות אישית ולאומית.

פורים הפך במסורת היהודית ליום עולץ בסגנון קרניבל, שחלק בלתי נפרד ממנו הוא התחפושות, המסכות, והמשתה (שגם הוא ממצוות היום). אפשר אולי להציע שהכתוב במגילה "שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..." יכול לרמוז למסר של היום הזה: יום של טוּב, שמחה, חיוך על כל פנים ועשיית חסד: משלוח מנות לקרובים וחברים, ומתנות לאביונים: יהי פורים יום של עשיית הטוב, האחווה והתמיכה בחלשים בחברה, יום שלא נזדקק בו למסכות ולהסתר, "יום טוב" שישפיע עלינו מאורו ומשמחתו משך כל השנה.

להאזנה קריאת מגילת אסתר ע"י הרבה מיכל שורץ לחצו כאן

לרכישת חוברות המגילה אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדי התנועה המסורתית ב officemanager@masorti.org.il או במספר 02-5658008 ולהזמין לקהילתכם את המגילות במחיר מסובסד לקהילות התנועה המסורתית: 3 ₪ למגילה (5 ₪ מחיר רגיל)