"בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:."

– מסכת ראש השנה א, א

משנה זו היא המקור הראשון המציין את ט"ו בשבט כיום מיוחד בשנה העברית.

בראשיתו לא נזכר ט"ו בשבט אלא כתאריך מנהלי,  המשמש ציון זמן להפרשת מעשות מפרות האילו והוא נעוץ במנהגים קודמים של החיים האזרחיים והדתיים של היהדוים בארץ ישראל. המיסים שנגבו אז היו בצורת תרומות ומעשרות ובכל שנה היו מפרישים מהיבול של אותה שנה. "

אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט שהוא ראש השנה לאילנות מתעשר לשנה שעברה."( ראש השנה יג, ב) סדר השנים מתחיל מא' בתשרי עד כ"ט באלול ושיבוץ מסי פרות האלין לפי סדר השנים נקבע לפי תאריך ט"ו בשבט. אם פרי האילן שגזעו קיים באדמה כל השנה ואינו מתחלף מגיע לשלב ההחנטה (השלב שבו מויע הפרי אחרי נשיר עלי הפרח9 לפני ט"ו בשבט, שיבוצו יהיה בשנת המס הנוכחית. חז"ל שהיו עובדי אדמה ומעורים בטבע הארץ, מצאו את חודש שבט מתאים ביור לקבוע בו את ראש השנה לאילן משום שבעונה זו חלה התעוררות החי והצומח הבאה לידי ביטוי בתחילת הלבלוב והפריחה של העצים. סיב אחרת לקביעת ראש השנה לאילו בחודש שבט היא, אולי, העובדה שבתקופה זו לא הייתה תנובת פרות ולכן היה זה זמן נוח לחשב את המעשרות מיבולי השנה. מכל מקום, נראה כי במדינה העברית העתיקה היה לראש השנה לאילן ערך מנהלי בלבד, לצורך קביעת המיסים השונים.

בסוף האלף הראשון,במעט הטקסטים המזכירים את ט"ו בשבט, מצויים איסורים והגבלות המיוחדים ליום זה: האיסור להספיד והאיסור להתענות התענית ציבור. יש לשער כי בהיות ט"ו בשבט ראש הנה לאילן חרדו האיכרים לשלום האילנות ולפריונם ובלבם הגו תפילה חרישית להתפתחותם ולשגשוגם. ראיה לכך מספקים שניפיוטים מהמאה העשירית בהם מובעת החרדה והתפילה לשלום האילן.

העדויות הראשונות לקיומו של מנהג אכילת פרות בט"ו בשבט הן מהמאה ה-16 בקופה בה התפתח תיקון ט"ו בשבט: המקובלים, בשאיפתם לתת לכיסופי הגאולה ביטויי בחיים הדתיים של העם והדגשתם את הקשר בין האדם לטבע העלו את היום הזה לדרגת חג, תיקנו לאכול בו מפרות ארץ ישראל ולומר ב את התיקון: מעין סדר שמחת האילנות. המקובלים התכנסו סביב שולחנות מקושטים בפרחים, פרת ושאר צמחים, שתו ארבע כוסות יין ולמדו טקסטים שונים: תורה, זוהר, משנה ועוד. נקבע סדר קבוע ומדוייק לאכילת הפרות הכולל אכילת שלושים מיני פרות מפרותיה של ארץ ישראל.

להדפסת סדר ט"ו בשבט לחצו כאן