"ואני תפילתי: סידור ישראלי" - סידור בהוצאה משותפת של התנועה המסורתית בישראל וכנסת הרבנים המסורתיים, יחד עם הוצאת ידיעות ספרים (מקבוצת 'ידיעות אחרונות').
הסידור חדשני בתכניו ומסורתי באופיו; הוא שומר על המסורת של התפילה, יחד עם שינויים מדודים והכרחיים למתפלל ומתפללת בני זמננו. מסורת ושינוי.
זהו סידור שוויוני, המכבד את האיש והמכבד את האישה. סידור שנותן מקום של כבוד גם לשרה, רבקה, רחל ולאה, אמהות האומה; ולא רק לאברהם יצחק ויעקב, אבות האומה.
הסידור מקפיד להיות מסורתי מאוד, מי שמכיר סידור ימצא בו בית. אך מי שאינו בקיא בסידור התפילה, מי שאינו שולט במנהגי בית כנסת - ימצא בסידור החדש הסברים מעמיקים ומאירי עיניים גם על מקורות התפילה וגם על התפתחותה ועיצובה לאורך השנים.
ניתן לצעוד עם הסידור יד ביד, וללמוד ממנו הן על מה מתפללים והן על איך מתפללים (מתי קמים, מתי יושבים, מתי כורעים, מתי קדים).
לצפייה בהסבר הבסיסי על הסידור "ואני תפילתי" וייחודו הקליקו כאן.
מה מבדיל את הסידור שלנו מסידורים אחרים:
הדרת נשים: יש סידורים העלולים לגרום לאי נוחות בחלקים מסוימים בתפילה בשל הדרת נשים. הסידור מתמודד באומץ ומציע אלטרנטיבה (בד"כ לצד הנוסח המסורתי).
דוגמא: לא נמצא בסידור את הברכה "ברוך שלא עשני אשה", נמצא בו את "שעשני בצלמו"; אולם שמרנו גם על הברכה "שעשני כרצונו", שגם היא מנוסחת באורח חיובי וכללי, לכל אדם.
התנשאות כלפי גויים: יש סידורים שעלולים לגרום לאי נוחות בחלקים מסוימים בתפילה, בשל יחס מזלזל או מבטל כלפי אומות-העולם. הסידור שלנו מציע אלטרנטיבה.
דוגמא: לא נמצא בסידור את הברכה 'שלא עשני גוי', נמצא בו את הברכה 'שעשני ישראל'.
הסידור גם משמיט את המשפט המכוון לאומות העולם שאינן מאמינות באל אחד "שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע";
תחת זאת, הוא מציע נוסחים חילופיים המבוססים על המקרא, ומציגים גישה חיובית, אוניברסליסטית: "כי כל העמים יילכו איש בשם אלהיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד" (מיכה ד), או "אשר נתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו". כך נהגנו גם בסוף הקדיש, ב'עושה שלום במרומיו', לא נברך רק 'שיעשה שלום עלינו ועל כל ישראל', אלא גם נוסיף 'ועל כל יושבי תבל'.
סידור ציוני: 'ותוליכנו קוממיות בארצנו': הסידור לא מתעלם מהעובדה שאנחנו חיים כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל, תחת השלטון שלנו. אנחנו לא בדרך, אנחנו כאן.
לדוגמא: בשינוי אות במלים "ותוליכנו קוממיות בארצנו" (ולא "לארצנו") או בהוספת תפילת "על הנסים" ליום העצמאות. בברכת המזון אנו מוסיפים ברכות למדינת ישראל ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
סידור ישראלי: ברכה מיוחדת לעולים חדשים; ברכה למתגייסים לצה"ל – סוף סוף סידור המותאם להוויה הישראלית-ציונית, לכאן ועכשיו.
לדוגמא: ברכה לעולים חדשים- מִי שֶׁצִּוָּה “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ“ וְנָטַע ְבְּלֵב עַמֵּנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת כִּסּוּפִים וְאַהֲבָה לְצִיּוֹן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים ___________ אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶרֶץ, מוֹלֶדֶת וּבַיִת וְקִיְּמוּ מִצְוַת עֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִשּׁוּבָהּ.
איך מברכים אישה שמשתחררת מעגינותה? זוג המאמץ ילד? - ישנם רגעים בחיים שאנחנו רוצים להתפלל ולא מוצאים את המילים הנכונות לכך. שאנחנו רוצים להודות ולא יודעים איך. סידור "ואני תפילתי" מנסה למצוא לכך מענה. תפילה לאישה המשתחררת מעגינותה, תפילה להורים שמאמצים ילד, ברכה למי שבחר לעלות לארץ.
לדוגמא: 'מי שברך' לאישה המשתחררת מעגינות- מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת ________ שֶׁהוּתְּרָה מִכַּבְלֵי עֲגִינוּתָהּ /שֶׁהוּתְּרָה מִנִּשּׂוּאִין/ שֶׁהָיוּ כְּרֵיחַיִם עַל צַוָּאָרָהּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּשְׂכִּיל לְשַׁקֵּם אֶת חַיֵּיהָ, לְחַדֵּשׁ נְעֻרֶיהָ כְּקֶדֶם, וְלִמְצֹא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, כַּכָּתוּב: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.
הסברים וביאורים: לבקיאים פחות, אין עוד צורך להסתכל בחצי עין בשכן לידך בבית הכנסת כדי להבין "מה עושים עכשיו?". הסידור מסביר בצורה ברורה את מהלך התפילה גם לאלה שלא "גדלו בבית כנסת" ואינם מכירים את כוריאוגרפיית התפילה.
לדוגמא: בתפילת שמונה-עשרה (תפילת העמידה) משתחווים בברכות מסוימות. אדם שאינו מכיר יכול למצוא את עצמו נבוך מול קהל מתפללים שיודע בדיוק מה לעשות. ההנחיות בסידור מסבירות בכל מקום כזה כיצד יש לנהוג. מתי קמים, מתיר כורעים, מדי קדים ואיך.
כבוד למנהגים שונים: עדות שונות יוכלו למצוא בסידור את "הנוסח שלהן". סידור אחד לכולם.
לדוגמא: קדיש לפי מנהג בני עדות המזרח או נוסח "ספרד" או נוסח "אשכנז", וכך גם לגבי התרשימים המסבירים איך להניח תפילין – על פי העדות השונות.
יהדות וישראליות: סידור שמשלב את הישראליות שלנו, יחד עם היהדות שלנו. באופן מדוד, רגיש, בצורה שלא תפגע במטבע התפילה, הסידור החדש משלב שירה עברית מוכרת, "תפילה ישראלית".
לדוגמא: שירים מפרי עטם של אברהם חלפי, רבקה מרים, אברהם שלונסקי, אדמיאל קוסמן, לאה גולדברג, ואחרים.
מקום לתפילות אישיות: כל מתפלל/ת רוצה להוסיף מדי פעם בקשות אישיות, לפרנסה טובה, לרפואת קרובים וחברים, או תפילה אישית ספונטנית. הסידור נותן אפשרות לשלב תפילות כאלו בתוך התפילה, או לפי בחירת המתפלל/ת.
דיוק בנוסח התפילה: סידורים רבים נפלו קרבן לשגיאות לשוניות ותחביריות שהקשו על הבנת התפילה, או פגעו בכוונה המקורית של הטקסט המסתמך, למשל, על פסוקים מן המקרא. במהדורה זו נעשה מאמץ לתקן שגיאות אלו, חלקן נפוצות מאד ושגורות, כדי להחזיר עטרה ליושנה, ותפילה לכוונתה.
דוגמאות:
[שיר הכבוד:] נפשי חִמְּדָה בצל ידך (ולא: חָמְדָה); מבוסס על שיר השירים ב ג.
[הפיוט "תכנת שבת" במוסף לשבת:] הוחזר על כנו הסדר האקרוסטי תשר"ק מנצפ"ך.
[בברכת המזון:] "כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הַגְּדוּשָׁה והרחבה..." (תחת "הקדושה והרחבה"; אין ידו של הקב"ה קדושה באופן מיוחד, אלא היא גדושה ברכה ושפע)
אלטרנטיבות למתפללים, לפי השקפתם התיאולוגית והאידיאולוגית: במקומות מסוימים יש קטעים המסומנים באפור: הם מאפשרים למתפללים לכלול אותם בתפילתם, או לדלג עליהם, אם אינם חשים בנוח לאמרם.
דוגמאות:
בקשה להחזרת עבודת הקרבנות, לכשייבנה ביהמ"ק, בתפילות מוסף: ישנן גישות שונות בתנועה המסורתית ביחס לתקווה להחזרת עבודת הקורבנות אם ייבנה ביהמ"ק. לפיכך מציע הסידור מספר אפשרויות. ניתן לדלג, או לחילופין ניתן לומר קטע אחר שנותן משמעות אחרת לעבודת הקורבנות לא באופן מילולי אלא רוחני.
אמירות המביעות נקמנות ואכזריות מיותרות: המשפט לאחר קריאת שמע המתייחס למצרים שטבעו בים: "ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר" נתפס לעתים כנקמני ואכזרי יותר מהזכרת חסדו של אלהים בקריעת ים סוף. דוגמא נוספת: הקטע "המדריכנו על במות אויבנו, וירם קרננו על כל שונאינו, העשה לנו נסים ונקמה בפרעה, אותות ומופתים באדמת בני חם" – ניתן לאמרו, ולחילופין ניתן לדלג עליו בלי לפגוע ברצף הטקסט.
האזינו לפרסומות לסידור:
