גל עכור של הקצנה פקד את הציונות הדתית בעשורים האחרונים וחולל בה שמות. העיסוק האובססיבי בצניעות, שהיה בעבר נחלתם של החרדים בלבד, כבר מזמן עומד בקדמת הבמה. הוא דחק משם את הנשים, אחר כך את הנערות, כעת גם את הילדות בכיתה א' שלא יכולות להופיע במסיבת הסיום בריקוד בפני אבותיהן. כשמחנכים אותך, כבר כילדה, לכסות את איברי גופך באופן קיצוני ומלמדים אותך שאל לך לשיר בפני גברים כי קולך ערווה הוא, את והבנים בכיתה המקבילה, כי הרי כבר כמעט ואין כיתות מעורבות, מטמיעים את העובדה שהאישה אינה אלא סמל מין. כל תכליתה לפתות. שומר נפשו ירחק, או ידאג לכסות את הקרובות לו (את הסרות למרותו?) במלבוש הולם.
ידיעות אחרונות, כ"ז סיון תשע"ב, 17 ביוני 2012
