על שמיטה ועוני בישראל
דבר תורה לחודש שבט

תשפ"ב היא שנת שמיטה, התנועה המסורתית קיימה השנה את הכנס "מה עניין שמיטה למשבר האקלים", ומי שרוצה להתעמק בהקשרים האלו מוזמן להכנס לתכנים שנגישים ברשת.

כמה ימים לפי ראש חודש שבט התפרסם דו"ח העוני השנתי של ביטוח לאומי, דו"ח שמתעד את אחוז העוני בישראל, והיבטים שונים שקשורים לעוני. מה הקשר בין שמיטה ועוני?

יש שתי גישות כלפי השמיטה בתורה, בפרשת משפטים מטרת השמיטה היא: "ואכלו אביוני עמך".

בפרשת בהר הדגש הוא על שביתת הארץ, ומודגש השיוויון של כולם. הרב שג"ר אומר כי זוהי שותפות של האדם עם הטבע כולו, החיה והאדמה. בספר ויקרא הפער בין המעמדות נעלם, ובספר שמות יש היררכיה ברורה ומצווה על בעל האדמות לתת.

למה אנחנו צריכים את מצוות השמיטה בהקשר של סיוע לעני, אם יש לנו את מצוות לקט, שכחה ופיאה?

הרב יוסף צבי רימון מביא את פירושו של הרב אהרן ליכטנשטיין: "הצורך בהפסקת העבודה הוא בגלל שאנו רוצים לדאוג לא רק למצבו הכלכלי של העני, אלא גם לכך שלא תהיה לנותן תחושת עליונות. לפעמים, כאשר האדם מעניק לסביבתו, הדבר יוצר אצלו תחושה של גאווה ועליונות (על אף שהנתינה עצמה מגיעה מתוך רצון אמיתי וטוב לעזור לזולת). לכן בעל השדה איננו עובד בשדה, ועל ידי כך אינו במעמד של ‘נותן’. הפירות גדלו מעצמם, והקרקע היא הפקר. העני לוקח מההפקר, ואיננו זקוק לחסדיו של הנותן."

...

חודש טוב!
הרב עידית לב,
מנהלת פיתוח קהילה, כנסת הרבנים

מגן ראש העיר ב"ש

לקהילת 'אשל אברהם' הוענק החודש מגן ראש העיר לארגון מתנדב מצטיין בבאר שבע בשנת 2021. בטקס מרגש אליו הגיעו חברות וחברי קהילה, הוענק המגן על ידי ראש העיר רוביק דנילוביץ' וד"ר חפצי זהר, מ"מ ראש העיר.

המגן הוענק לקהילה על פעילות ההתנדבות של חברות וחברי הקהילה.

>> לחצו להרחבה

מבנה חדש ל'שירה חדשה'

הקהילה המסורתית 'שירה חדשה' בערד עברה החודש למבנה חדש סמוך לבניין הקהילה הקודם.

פרוייקט של משרד השיכון בשיתוף עיריית ערד סייע לקהילה בשדרוג מבנה הקהילה הנוכחי ששימש את הקהילה עשרות שנים.

>> לחצו להרחבה

אורנים נדהמי שמש 
זלדה

ארנים נדהמי שמש
הִדִּיפוּ נִיחוֹחַ פְּרָאִי -
אוֹתוֹ אוֹן מְהַמֵּם מִפְּנִימִיּוּת הַצְּמִיחָה
עָשָׂה אוֹתִי שׁוּב
בַּת-בַּיִת בָּעוֹלָם,
אַךְ אֶת הָעִקָּר לא הִגִּיד לִי;
מָה הַכַּוָּנָה הָאֱלהִית
בִּצְמָחִים צָצִים וְנוֹבְלִים.
גַּם תַּכְלִית חַיַּי
וְתַכְלִית מוֹתִי
לא אֵדַע בָּעוֹלָם הַזֶּה.

ארבעה רבנים.ות חדשים!

שני רבנים ושתי רבות הוסמכו השבוע בטקס ההסמכה ה-32 של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. הרבה נאוה ב. מאירסדורף, הרבה אמירית רוזן, הרב דני וינינגר והרב איתן קרול


>> לחצו להרחבה

עם המבט קדימה כווני התפתחות

בתחילת 2021 יצאה התנועה המסורתית יחד עם שותפיה-כנסת הרבנים בישראל ובית המדרש לרבנים ע”ש שכטר לתהליך ארגוני.

בשמונת החודשים האחרונים התקיים תהליך ארוך ומקיף בשלב זה נעשה עיבוד לכלל הרעיונות והתוצרים ומתוכם התבהרו שישה כיווני התפתחות והשפעה עיקריים.

>> לחצו להרחבה

הוד והדר מארחים את יוסף קיבטיה

הבדלה ייחודית התקיימה החודש בקהילת הוד והדר בכפר סבא בה אירחה הקהילה להבדלה בזום את יוסף קיבטיה, שהגיע לישראל מקהילת האביודאה באוגנדה לפני מספר שנים.
בחודש שעבר עדכנו ממשרד הפנים כי אינם מכירים בגיורו וכי על יוסף לחזור לאוגנדה. קהילת 'הוד והדר' בכפר סבר אירחה את יוסף להבדלה מקוונת ושמעה את סיפורו.

>> לחצו להרחבה

ט"ו בשבט, חמישה עשר בשבט, הוא ראש השנה לאילנות, מועד מרכזי לציון חשיבות קיומן של מצוות האילן והפרי התלויות בארץ ישראל. המצוות הללו רלוונטיות רק לעצים ופירות הארץ ועם זאת במהלך השנים התפתחו בקרב יהודים בתפוצות מנהגים שונים שביקשו לציין ביום זה את הקשר לארץ ישראל ולפירותיה.
טו בשבט, כמו גם שמיטה, מדגישות את ההבדל שבין ארץ ישראל אל מול כל השאר. מצוות המייחדות וחלות על מי שחי כאן מול מי שחי שם. ייחודיותה של ישראל ואבחנה בין חיים בישראל וחיים בתפוצות מוכרים לנו ברבדים שונים ובוודאי כתנועה. התנועה המסורתית בישראל שואבת ומושתת על התנועה הקונסרבטיבית מסורתית העולמית, ובה בעת פועלת בישראל על מאפייניה ומורכבותה. אנו מושפעים מעצם היותנו תנועה דתית בתוך מרחב של מדינה יהודית וחיים את הערבוב בין דת ומדינה. כתנועה אנו מושפעים מהחברה הישראלית ומבקשים להשפיע עליה בחזרה.

בתהליך הארגוני (שאת השלב הראשון שלו אנו מסיימים בימים אלו), שאלנו את עצמנו בין היתר כיצד רוצה התנועה המסורתית להשפיע בחברה הישראלית? מה תפקידה?
בתום שמונה חודשים בתהליך הגדרנו שישה כווני התפתחות ביניהם – התפתחות כתנועה ישראלית. בהגדרה זו כיוונו למעשה להיותנו תנועה היונקת מהתנועה העולמית אך מודעת ומכירה בשוני ובייחודיות שיש בקיומה דווקא בישראל. הכרה בתרבות הישראלית כזו המשפיעה עלינו כתנועה וכן בחיבור ועיסוק בסוגיות מקומיות, שאלות והתמודדויות של החברה בישראל. בכך סימנו את רצוננו כתנועה להיות מענה מותאם לחברה הישראלית ועונה על צרכיה.
את סיכום החלק הזה של התהליך וששת כווני ההתפתחות שהוגדרו במסגרתו השקנו במפגש פתוח לקהילות לפני מספר ימים ועם זאת נשמח לעמוד אתכם בקשר, להגיע לקהילותיכם ולספר לכם על תהליך מופלא שעירב מאות אנשים לשיחות, ראיונות מופגשים וקבוצתיים והניב כוונים שעתידים להוביל את התנועה קדימה בשנים הקרובות.

חוודש טוב!
סופי פלמן-רפולוביץ', יו"ר התנועה המסורתית
רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית

האיש שלנו בדובאי

מסורת לצד חידוש - רשמים משליחותו של מנהל נוע"ם בדובאי


מנהל נוע"ם, יאיר זעפרני נסע החודש לייצג את נוע"ם והתנועה המסורתית במשלחת משותפת של קק"ל ומועצת ארגוני הילדים והנוער, בכנס משותף של ישראלים ואמירתיים בנושאי חינוך שנערך בביתן הישראלי בתערוכה העולמית.


>> לחצו להרחבה

'רְאֵה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקֵן את אשר עותוֹ' [=עיוות אותו]: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי; תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.

קהלת רבה פרשה ז, א [י"ג]

מי הלימוד האזוריים לנשות התנועה המסורתית. השנה- בזום!

"נשים לומדות, משקפות ומתפללות בזמנים המאתגרים בהם אנו חיות"

לכל המידע וההרשמה לחצו להרחבה

>> לחצו להרחבה
www.masorti.org.il