סגור לחצו כאן
להרשמה לכנס התנועה המסורתית
לימוד - קהילה - הוקרה

ט"ו בשבט תשע"ח
31 בינואר 2018
כפר המכביה
ניוזלטר
צרו קשר

זכויות קבורה בישראל

בתי עלמין
בישראל קיימת קבורה ציבורית בבתי עלמין המופעלים על ידי חברות קבורה דתיות (חברות קדישא) וקבורה חילונית בבתי עלמין אזרחיים (ראו בהמשך). כמו כן קיימת אפשרות לקבורה פרטית בבתי עלמין של קיבוצים או מושבים המאפשרים זאת.
בישובים לא יהודיים קיימים בתי עלמין, אך הקבורה בהם נעשית, על פי רוב, על ידי המשפחות עצמן ולא על ידי חברת קבורה. לפיכך המידע המובא להלן בזכותון זה אינו מתייחס לזכויות הקבורה של תושבים ואזרחים שאינם יהודים.


לכל תושב ישראלי זכות להיקבר ללא כל תשלום במקום מגוריו בישראל, ואין זה משנה אם הוא נפטר בחו"ל או נפטר בישראל. קבורה חינם ניתנת בבתי עלמין פתוחים, בהם יש חלקות קבר פנויות (להבדיל מבתי עלמין סגורים, ראו להלן).

הוצאות יום הקבורה משולמות על-ידי המוסד לביטוח לאומי לחברות הקבורה, ונקראות דמי קבורה. דמי הקבורה נועדו לכסות את מלוא הוצאות יום הקבורה, הכוללות: טהרה ורחיצת המת, תכריכים פשוטים, כריית הקבר, בניית דפנות הקבר, כיסוי הקבר ושילוט, הובלת המת ועריכת טקס הלוויה.
הקמת מצבה אינה כלולה בדמי הקבורה, ועליה נדרשת המשפחה לשלם מכספהּ.

במקרים הבאים חברת קבורה רשאית על פי דין לגבות תשלום עבור קבורת נפטר:
1. קבורה בחלקה מוגדרת או חריגה: בכל בית עלמין מכריז המוסד לביטוח לאומי על מספר חלקות קבר מועט (עד 15% מכלל חלקות הקבר), המכונות חלקות "מוגדרות" או "חריגות". חלקות אלה מצויות בדרך כלל במרכז בית העלמין או באזורים שנחשבים מועדפים (בשל גישה נוחה, למשל). עבור קבורה בחלקות אלו רשאיות חברות הקדישא לגבות תשלום.
יש להדגיש כי לכל אדם יש זכות לקבל חלקה רגילה (שאינה חריגה) בבית עלמין בניהולה של אותה חברת קבורה ללא כל תשלום (לעתים מדובר באותו בית עלמין ולעתים בבית עלמין אחר באותו אזור, המנוהל על-ידי אותה חברת קבורה). על חברת הקדישא חלה חובה ליידע את הציבור על אפשרות בחירה זו.
2. קבורה בבית עלמין סגור: כאשר בית עלמין מתמלא ונותרות בו מספר מועט של חלקות קבר פנויות, רשאי המוסד לביטוח לאומי להכריז על בית העלמין כבית עלמין סגור. עבור קבורה בבית עלמין סגור רשאיות חברות הקדישא לגבות תשלום. אולם יש להדגיש כי לכל אדם זכות להיקבר חינם בבית עלמין אחר (פתוח) באותו האזור בניהולה של אותה חברה קדישא, ועל חברת הקדישא ליידע את הציבור על כך. רשימת בתי עלמין סגורים נמצאת באתר הרשות הארצית לשרותי דת. אם דורשים מכם תשלום עבור חלקת הקבר לנפטר, מומלץ לבקש מהחברה קדישא להסביר מהו מקור התוקף החוקי לדרישת התשלום ולהציג מסמכים מתאימים (מסמך הקובע כי חלקת הקבר חריגה או מוגדרת, מסמך עדכני המכריז על בית העלמין כסגור, וכדומה).

3. תושב ישראל שנפטר ומשפחתו מעוניינת לקברו שלא במקום מגוריו: תושב ישראלי זכאי לקבורה חינם בבית עלמין ששייך למקום מגוריו. במידה ולאחר מות הנפטר מבקשת משפחתו לקברו במקום אחר, קבורתו תהיה כרוכה בתשלום של עד 120% ממחיר חלקת קבר בחיים (ראה להלן) בבית העלמין בו משפחתו מבקשת לקברו.

חשוב לזכור - חברת הקדישא שבעיר מגוריכם מחויבת לספק ליקירכם שנפטר קבורה חינם ללא כל תשלום. בכל אחד מהמקרים שלעיל, בהם רשאית חברת הקדישא לגבות תשלום עבור קבורת הנפטר, היא מחויבת במקביל גם לספק לנפטר חלקת קבר חינם, אך ייתכן שחלקה זו לא תהיה בבית העלמין בו הנכם מעוניינים או באזור המסוים בבית העלמין אותו ביקשתם, אלא בחלק אחר של בית העלמין או בבית עלמין אחר באותו אזור, בניהולה של אותה חברה קדישא.

חברת קבורה רשאית לגבות תשלומים נוספים עבור קבורה במקרים הבאים:
1. כאשר נגרמו לחברה הוצאות מיוחדות עקב העברת הנפטר ממקום הנמצא מחוץ לתחום טיפולה של החברה והבאתו לקבורה בבית העלמין שבטיפולה של החברה.
2. כאשר קיימת סטייה או הפסקה בדרך ממקום צאת הלוויה לבית העלמין, לפי דרישה מפורשת של המשפחה, לשם הספד המת או מתן כבוד אחרון לנפטר בדרך אחרת.
3. עבור אספקת תכריכים, שאינם תכריכים פשוטים.

 

חלקת קבר בחיים
אדם רשאי לרכוש בחייו חלקת קבר עבור עצמו, בן זוגו או הורהו.
אדם לא יכול לרכוש חלקת קבר ולמכור אותה לאחר.
החוק בישראל קובע כי אדם המבקש להבטיח לעצמו חלקת קבר בעודו בחיים נדרש לרכוש את החלקה. מחירי חלקות הקבר בחיים קבועים בחוק, וחברות הקבורה אינן יכולות לדרוש מחירים גבוהים מאלה הקבועים בחוק. התעריפים הקבועים בחוק משתנים ממקום למקום ומחברה קדישא אחת לאחרת, וכן מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (רשימת תעריפי המקסימום נכון ליום 1.9.07 מצורפת בסוף זכותון זה).

תעריפים והנחות לרכישת חלקת קבר בחיים:
• תושב יהודי שהוא בן/בת זוג של נפטר, המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים סמוכה לבן זוגו, הקבור בבית העלמין, ישלם עד 80% מתעריף הקבוע בחוק.
• תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, שלא ביישוב מגוריו, ישלם עד 120% מהתעריף הקבוע בחוק.
• תושב יהודי, שאינו תושב ירושלים ומבקש לרכוש בירושלים חלקת קבר בחייו, ישלם עד 130% מהתעריף הקבוע בחוק.
• אדם הרוכש בחיים חלקת קבר המיועדת לקבורה זוגית (חלקת קבר בה ניתן לקבור את שני בני הזוג זה מעל זו), ישלם 80% מהתעריפים שלעיל (כלומר: אלמן/ה 80% מ-80% מהתעריף; חלקה שלא ביישוב המגורים 80% מ-120%; חלקה בירושלים למי שאינו תושב ירושלים 80% מ-130%).

זכויות משפחת הנפטר לעניין רכישת חלקת קבר בחיים
• לבני משפחת הנפטר יש 90 ימים להחליט האם ברצונם לרכוש חלקת קבר בחיים בסמוך ליקירם שנפטר. בתקופת זמן זו אסור לחברה קדישא לקבור נפטרים זרים בשתי חלקות הקבר הצמודות לנפטר (משני צידיו). "בן משפחה" הוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות. אם הוגשו יותר משתי בקשות להיקבר בצמוד לנפטר, תינתן עדיפות לבן זוגו של הנפטר ולאחריו להוריו של הנפטר.
• אדם הרוכש חלקת קבר בחייו יכול לחזור בו. במקרה כזה יודיע האדם לחברה קדישא או למועצה הדתית על רצונו, ויקבל חזרה את כספו בצירוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר.
• על פי הנחיית משרד המשפטים, זכותם של בני משפחת נפטר לרכוש חלקת קבר צמודה לנפטר מתממשת גם באמצעות רכישת חלקה מעל לחלקת הנפטר. לכן כיום, בניגוד לעבר, חברות הקדישא אינן חייבות לממש זכות המשפחה לשמור חלקת קבר באמצעות שמירת חלקה צמודה הסמוכה לחלקת הנפטר אלא די בהכנת האפשרות לקבורה של אדם נוסף באותה חלקה, מעל הנפטר.

חשוב לדעת: חברות הקדישא אינן רשאיות לגבות מהרוכשים חלקות קבר בחיים כל תשלום נוסף עבור חלקת הקבר בחיים. יובהר, כי הוצאות יום הקבורה של מי שרכש חלקת קבר בחיים יכוסו בבוא היום על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

קבורה רוויה
שיטת הקבורה הנפוצה בישראל עד כה היא קבורת שדה, היינו קבורה במשטח אופקי ישר, בו מסודרים הקברים זה לצד זה במרחקים קבועים. בקבורת שדה ניתן לקבור לכל היותר בין 250 ל-300 נפטרים בדונם. בשנים האחרונות קיימת בישראל מצוקה הולכת וגוברת של קרקע לקבורה. אחד הפתרונות למצוקה זו היא קבורה רוויה, שמטרתה לחסוך בקרקע. קבורה רוויה פירושה קבורה בקומות. בדרך זו, ניתן לקבור בין 1,000 ל-1,500 נפטרים בדונם.
מדינת ישראל מעודדת קבורה רוויה, ולכן תושב יהודי הרוכש חלקת קבר בחיים, המיועדת לקבורה רוויה (קבורה חסכונית בקרקע), ישלם 75% מהתעריף הקבוע בחוק, ובהתאמה 75% מהתעריפים המוזלים שלעיל (כלומר, לדוגמא, אלמן/ה ישלם 75% מ-80% מהתעריף, וכו').
שיטות הקבורה הרוויה המותאמות להלכה היהודית הן:
1. קבורת מכפלה: קבורה זוגית של שני בני זוג בחלקת קבר אחת, אחד מעל השני וביניהם אדמה. המצבה שתוצב על הקבר לאחר פטירת בן הזוג הראשון, תפורק ביום הקבורה של בן הזוג השני, ותיבנה בשנית לאחר הטמנתו. המצבה שגודלה כגודל מצבה רגילה תכיל כיתוב לשני הנפטרים הטמונים בחלקה.
2. קבורת סנהדרין: קבורה בכוכים שנחפרו בצלע ההר ובמורדותיו, והינם במידות של קבר רגיל. בקיר נבנה חלון המשמש כפתח לקבר החצוב בהר. לאחר הכנסת הנפטר לקבר ממלאים את חלל החלון בשקי עפר ומוצבת פלטת שיש, עליה יכולה המשפחה להוסיף פלטה נוספת עם כיתוב כמקובל על גבי מצבה. מתחת לכל מצבה נבנה מדף אבן המאפשר למשפחה להניח על גביו נרות זיכרון וכדומה.
3. קבורה רמה: משטח קבורה אופקי הבנוי על גבי רצפת בטון (מרפסת) הנתמכת בעמודים. שיטת קבורה זו דומה לחלוטין לשיטת הקבורה המקובלת כקבורת שדה, פרט לעובדה כי תחת משטח הבטון הגדול המשמש כרצפה, ישנו חלל המשמש לקבורה במפלס נמוך יותר, ולעתים ישנה תקרה מעל שטח הקבורה המשמשת כמשטח קבורה לקומה נוספת.

 

אגרת קבורה
מספר רשויות מקומיות גובות "אגרת קבורה" באמצעות המיסים העירוניים. אגרה זו בדרך כלל מוסדרת בחוק עזר עירוני ועל פי רוב נועדה לממן הדפסת מודעות אבל, העמדת אוטובוס לרשות משפחת הנפטר ביום הלוויה וכדומה.
יודגש כי, תשלום אגרה זו הינו רשות בלבד ואין כל חובה לשלמו. על הרשות המקומית חלה חובה ליידע את התושבים שיש להם זכות לבחור האם לשלם אגרה זו , ואין היא רשאית לגבות אגרה זו באופן גורף מבלי לקבל לכך הסכמה.
חשוב להדגיש שתושב שיבחר שלא לשלם אגרה זו יהיה זכאי עדיין למלוא הוצאות יום הקבורה המשולמות על ידי הביטוח הלאומי ובכלל זה לקבורה חינם בבית העלמין במקום מגוריו. למעשה הוא לא יהיה זכאי רק לשירותים הנלווים אותם נועדה אגרה זו לממן (אך ספק אם הרשות המקומית יכולה לעקוב אחר הזכאים לשירותים אלה).

הזכות לקבורה אזרחית
בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. החוק קובע כי לכל אדם זכות להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי (המוגדר כבית עלמין אזרחי שהקבורה בו תיעשה על פי השקפתו האישית של כל אדם).
למרות שהחוק קבע כי בתי עלמין כאלה יהיו באזורים שונים בארץ, ולמרות שחלף למעלה מעשור מאז נחקק, כיום קיים רק בית עלמין אחד שהוכר ואושר כבית עלמין אזרחי - בבאר שבע. קבורה בבתי עלמין אלה תעשה במימון המדינה. קבורה אזרחית אפשרית גם במקומות נוספים (למשל בקיבוצים ובמושבים שונים).
לפרטים נוספים בנושאי קבורה אזרחית ניתן לפנות ל:
מנוחה נכונה: 03-5440833
עלי שלכת: 1-800-333-188

 

קבורת מסופקים וחסרי דת
מסופק הוא מי שיש ספק לגבי יהדותו על פי היהדות האורתדוכסית.
חסר דת הוא אדם אשר אינו שייך לאף אחת מן הדתות המוכרות על ידי מדינת ישראל.
מדינת ישראל הקצתה בארבעה עשר בתי עלמין יהודיים קרקעות לקבורת מסופקים וחסרי דת (בערים אילת, ערד, דימונה, באר שבע, שדרות, אשקלון, אשדוד, ירושלים, בית שמש, עמק חפר, חיפה, עפולה, נצרת עילית, כרמיאל). ביישובים בהם לא הוקצתה חלקה בבית העלמין לקבורת מסופקים וחסרי דת, הוקמו בתי עלמין אזוריים, אשר נועדו לקבורת מסופקים וחסרי דת. בבתי עלמין אלה יכולים להיקבר גם בני זוג שאחד מהם אינו יהודי.
בבתי עלמין אלה נערכים טקסים אזרחיים, והם מפוקחים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
הוצאות יום הקבורה של מסופקים וחסרי דת משולמות במלואן על-ידי המוסד לביטוח לאומי לחברות הקבורה, והן נועדו לכסות את מלוא הוצאות יום הקבורה, הכוללות: טהרה ורחיצת המת, תכריכים פשוטים, כריית הקבר, בניית דפנות הקבר, כיסוי הקבר ושילוט, הובלת המת ועריכת טקס הלוויה.
בבתי העלמין ובחלקות שנועדו לקבורת מסופקים וחסרי דת חלים הכללים לגבי רכישת חלקת קבר בחיים, כפי שפורט לעיל, בכפוף לתעריף שנקבע לחברת הקדישא המנהלת את בית העלמין.

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ