דווקא אוורית הקורונה זימנה לנו 'אווירת' ט' באב הולמת ביותר. וקהילות רבות בתנועה הוציאו את קריאות המגילה של ערב ט' באב אל חצרות ומחוץ למבנים, על מנת לאפשר ליותר אנשים להשתתף בפעילות פיסית.
במנין המשפחתי המסורתי בכפר ורדים עשו גם הם אירוע ט' באב, כמעט כרגיל, אבל גם עם ההתאמות הנדרשות. האירוע כולו, תפילת ערביתקריאת מגילת 'איכה' , קינות ושירה עברית התקיימו בצורה 'היברידית'- גם עם מספר המקסימום של משתתפים בחצר הקהילה, וגם בשידור חי בזום לאלו שצפו מהבית. לאחר התפילה, המגילה והקינות התקיים מעגל לימוד בהנחיית רבת הקהילה הרבָּה נטלי לסטרג'ר
חברת הקהילה רינה חביב כתבה מילים מרגשות על האירוע:
"אתמול ערב תשעה באב הלכתי לבית הכנסת הקהילתי. שעת דמדומים, השמש עוד רגע שוקעת אבל משהו דווקא מתעורר במקום, ישבנו על פופים בחצר הפתוחה כמנהג האבלים, הקשבתי לקריאת מגילת איכה כמו שמעולם לא שמעתי בטעם ופיוט. המילים חודרות כאילו מישהו שיכתב מחשבותי בחודשים האחרונים. בין הקשבה המרתקת והניסיון להבין את הטקסט מתנהל בתוכי דיון, בעיקר שאלות על הישרדותינו כעם הכאוס, התפרקות השיקום ושוב ההרס ושוב תקומה ובניה כמעט יש מאין. מנין לנו הכוחות ומדוע זה קורה לנו שוב ושוב באותה תקופה בין תמוז לתשרי. בתקופת חיינו חווינו את גירוש יהודי גוש קטיף ושנה אחרי מלחמת לבנון השנייה העקובה מדם ילדינו. ושוב קרע חברתי בעם, והפעם זו מגיפה עולמית בריאותית ולא פחות אולי יותר ערכית לאומית. אפילו האסונות האישיים שלי מות אוהבי ואהובי מותה של אימי ושנתיים אחרי מות בעלי שפירקו אותי, אירעו באותם ימים של אב ואלול ואכן המגילה פותחת בפסוק הכל כך מדייק אותי
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם?! הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם?! שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס?!"
המשך קריאת המגילה הפתיעה אותי מאד , אמירת המילה מגילה מעוררת קונוטציה של משהו ארוך ומאוס ואולי אפילו משעמם. וכשמבינים את הנושא קוראים את כל התלונות והטרוניות ציפיתי לאורך דברים לתיאור הקושי לעייפות העם והכל נאמר בתמציתיות בבחירה מדוייקת של המילים ובמיקוד הפנייה שפתאום המילה מגילה מאבדת את הדעה המוקדמת שהייתה לגביה. התפילה האחרונה מסתיימת במילים הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כקדם.כאן תהיתי האמנם?! כקדם? האמנם אנו רץמבקשים לשוב כקדם? מה לא למדנו? ואולי לא הבנתי . בנימה אישית הייתי מבקשת הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ לטובה לברכה לאהבה להבנה לסליחה ולקבלה.
חויה אחת מרצף הרהורים של תשעה באב."
