ניוזלטר
צרו קשר

שו"ת חלק ה'

  • רבות

    שאלה: האם מותר לבית המדרש להסמיך נשים לרבנות?

    תשובה: אין הסכמה בנושא זה. תשובתו של הרב ראובן המר.
    הקליקו להרחבה
  • רבות

    שאלה: האם מותר לבית המדרש להסמיך נשים לרבנות?

    תשובה: אין הסכמה בנושא הסמכת נשים לרבנות. להלן תשובתו של הרב מיכאל גרץ.
    הקליקו להרחבה
  • רבות

    שאלה: האם מותר לבית המדרש להסמיך נשים לרבנות?

    תשובה: אין הסכמה בנושא הסמכת נשים לרבנות. להלן תשובתו של הרב גילה דרור.
    הקליקו להרחבה
  • רבות

    שאלה: האם מותר לבית המדרש להסמיך נשים לרבנות?

    תשובה: אין הסכמה בנושא הסמכת נשים לרבנות. להלן תשובתו של הרב דוד גולינקין.
    הקליקו להרחבה
  • רבות

    שאלה: האם מותר לבית המדרש להסמיך נשים לרבנות?

    תשובה: אין הסכמה בנושא הסמכת נשים לרבנות. להלן תשובתו של הרב אברהם פדר.
    הקליקו להרחבה
  • בית עלמין

    שאלה: נהוג היום בארץ ישראל לשאת את המת על "מיטה" (אלונקה) עד הקבר ולהניח את הגופה בקבר, ללא ארון. האם מותר לקבור את המת באדמה בתוך ארון עץ סגור?

    תשובה: מותר לקבור את המת בארון בארץ ישראל, בתנאי שהארון ייבנה מעץ פשוט ויהה נקוב בדף התחתון, כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • מבחנה

    שאלה: האם מותר לאדם לתרום את גופו לבית ספר לרפואה ובאלו תנאים? אם תרם אדם גופו לבית ספר לרפואה, האם מותר לקבור אותו בבית קברות יהודי לאחר תום תקופת התרומה? מתי מתאבלים על מי שתרם את גופו?

    תשובה: תרומת הגוף לבית הספר לרפואה מותרת לתקופה קצובה, ובתנאי שהניתוח ייעשה בכבוד ושכל חלקי הגוף יובאו לקבורה לאחר תקופת התרומה.לאחר תקופת ההתרמה יש לקבור את גופת התורם בבית קברות יהודי.תקופת האנינות עבור נפטר תתחיל מזמן קבלת ההודעה על הפטירה ועד למסירת הגופה לתרומה, ותקופת האבלות תתחיל עם מסירת הגופה לתרומה. לפרטים נוספים עיינו בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • בית עלמין

    שאלה: האם מטהרים מת שנפטר מחמת איידס או מחמת מחלה מידבקת אחרת?

    תשובה: אם אין הוראה אחרת ממקור רפואי מוסמך, יש לתת לנפטר ממחלה מידבקת את הכבוד המגיע למת, כולל טהרת גופתו, תוך שמירה על אמצעי זהירות מקובלים כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • בית עלמין

    שאלה מאת הרב אהוד בנדל לקראת הקמת חברה קדישא של התנועה המסורתית: מהם המקורות לטהרת המת? מהן דרישות ההלכה בענין זה?

    תשובה: ההלכה דורשת הדחת המת ותו לא. אין מקור תלמודי או גאוני המסביר כיצד מטהרים את המת, אלא מנהגים שנרכשו בתקופות השונות, כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • אדי

    שאלה: מאת "האגודה לקידום השתלות בישראל" (אד"י) על שם אהוד בן-דרור: האם מותר לתרום איברים מן המת לצורך השתלה, והאם יש בכך מצווה?כמו כן האם ראוי שכל אזרח יישא כרטיס תורם?

    תשובה: לא זו בלבד שמותר ליהודי לצוות את איבריו להשתלה לאחר מותו, אלא מצווה עליו לעשות כן כדי להציל נפשות. כמו כן רצוי לשאת כרטיס תורם כדי למנוע בעיות משפטיות והלכתיות לאחר המוות. לפרטים נוספים עיינו בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • פסח

    שאלה: כאשר ערב פסח חל בשבת, כיצד יש לנהוג בקשר להכנות לחג ובקשר לסעודת השבת?

    תשובה: במשך הדורות הועלו ארבעה פתרונות אפשריים למצב, כמפורט בקובץ המצורף. עם זאת, בימינו עדיף לנקוט בשיטה הרביעית. כלומר, לבדוק את החמץ ביום חמישי בלילה, יש לשרוף וגם לבטל את החמץ ביום שישי בבוקר, ולאכול מצה עשירה בכל סעודות השבת. לפרטים נוספים עיינו בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • סידור

    שאלה מאת דוד ברודי: מהו המקור לברכת "ברוך שפטרני"? מהו הטעם המקורי לאמירת הברכה והאם יש טעם לאומרה בימינו? אם כן, האם מותר לאלמנה לברך ברוך שפטרני על בתה?

    תשובה: בימינו, מכיוון שכל בת חוגגת טקס בת מצווה, ראוי ורצוי לשני ההורים לברך ברוך שפטרני, כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • משפחה

    שאלה מאת הרב שמחה רוט: נער מאומץ מזרע יהודי - כיצד יש להעלותו לתורה? על שם הוריו הטבעיים או על שם הוריו המאמצים?

    תשובה:על פי פסיקת רוב הפוסקים בעניין, מותר להעלותו על שם הוריו המאמצים, כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
  • סידור

    שאלה מאת תלמידי בית המדרש ללימודי היהדות: כיצד יש לנהוג באמירת החזרה המקוצרת של תפילת העמידה?

    תשובה: קיימות ארבע שיטות מומלצות של חזרה מקוצרת, וניתן להשתמש בשיטה אחת, או בשילוב השיטות השונות לפי התנאים בכל קהילה, כמפורט בקובץ המצורף.
    הקליקו להרחבה
צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ