כמה מילים על חודש אדר ופורים
אנו נכנסים לחודש אדר, עליו נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה". זו השמחה של נס חג הפורים, כאשר נתהפך לנו הגורל וניצלנו כעם מגזירתו של המן הרשע, אותו המן שביקש "להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש.", כפי שכתוב במגילת אסתר. אך שמחה זו גם מהולה בעצב, שכן היא מזכירה לנו שבכל דור ודור, ישנם אנשים שמבקשים לכלותינו. אכן, המן מגלם נטייה עיקשת בקרב העמים, השנאה העיוורת לעם ישראל, שנאה שמקורותיה רבים, אך היא הולכת עד הקצה, עד הרצון להשמיד עם שלם.
אנו יודעים שנטייה זו לא הסתיימה עם המן, אלא המשיכה במהלך הדורות וקיבלה משמעות מצמררת בתקופתנו, בשואה שפקדה את יהודי אירופה.
חשוב להדגיש את המסר האמביוולנטי של מגילת אסתר מבחינה זו: מצד אחד, המן, כאמור, כלומר התגלמות השנאה, אך מצד שני, המלך אחשורוש. אחשורוש אמנם נתפס לעיתים כדמות של שוטה, של מוקיון, אבל בסופו של יום, הוא תומך בעם היהודי המצוי בסכנה, וזאת דרך בריתו עם אסתר המלכה. בזכותו הסיפור מתהפך ומסתיים בטוב.
ניתן לפרש את סיפור המגילה דרך שני פירושים הפוכים. הפירוש הראשון מעמיד במרכז את המאבק הקשה בין מרדכי להמן כמאבק אכזר בין האומות לעם היהודי, מאבק החוצה את הדורות ואת ההיסטוריה. פרשנות זו גם תמיד מזכירה את הפסוק: "עם לבדד ישכון". במילים אחרות: זה אנחנו מול כולם. אך פירוש זה רואה רק את הכוס הריקה, ולא מסתכל על הצד השני של המטבע, כלומר על אחשורוש. אכן, על-פי הפירוש השני, סיפור מגילת אסתר דווקא ממחיש את הידידות ואת הברית בין היהודים וגויים מסוימים, בעיקר מלכים, אשר ידעו להוכיר את תרומתם של היהודים, להגן עליהם ולקבל אותם בממלכתם. יש אין ספור דוגמאות לבריתות כאלה בהיסטוריה היהודית, מפולין ודרך מרוקו וכמובן עד לארה"ב של ימינו.
כל אחד רשאי לפרש על-פי נטיית ליבו ותפיסת עולמו. שני הפירושים נכונים באותה מידה. נכון שבמהלך ההיסטוריה, הפירוש הראשון אולי מוצא לו יותר סימוכין, אך לעולם אסור לשכוח שכאשר הקב"ה בוחר את אברהם, הוא אומר לו: "ונברכו בך כל משפחות העמים".
חודש אדר שמח!
הרב ד"ר רוני קליין
רב הקהילה המסורתית הצרפתית החדשה בתל אביב