ניוזלטר
צרו קשר

דבר תורה לחודש ניסן // הרב ג'ף צימט

"... ואם לא תרצו, אז הנה הדבר אשר ספרתי לכם הוא אגדה, ונשאר רק אגדה... אך כי תבוא אל בני אדם טובים, ברך אותם בשם אביך.  הוא חושב, כי גם חָלום הוא מַלֵא היטב את העת אשר נתנה לנו בארץ.  אין החלום כה נבדל מן המעשה, כמו שיחשבו רבים.  כל מעשה בני האדם היה לפנים חלום, ואחרי כן היה גם כן לחלום."

כך חתם בנימין זאב הרצל את ספרו, "תל אביב."

כידוע, כשנחום סוקולוב תרגם לעברית את ספרו "אלטנוילנד" של בנימין זאב הרצל, במקום לתרגם את השם באופן מילולי (משמעו "ארץ חדשה ישנה"), הוא קרא לו "תל אביב" כדי להדגיש את צירוף המילה "תל", הר שבנוייה על רבדים של היסטוריה, עם המילה "אביב" המסמל התחדשות, עתיד, פריחה, לבלוב, ותקווה.

"תל אביב" הוא הצירוף בין המסורת ובין החידוש.

חודש ניסן הוא חודש האביב. באביב אפשר לצמוח מחדש, להתפתח מחדש, לחלום מחדש, להתחיל מחדש, לצאת לחופש. הכל מלא פוטנציאל. כך כתוב בספר שמות  על חודש האביב "החודש הזה לכם ראש חודשכם, ראשון הוא לכם לחודשי השנה." (שמות יב:ב)  או שלא. רק אם תרצו, רק אם תחלמו, רק אם מבינים שהמעשה לא כה נבדל מן החלום.

אמר רב יהודה, "האי מאן דנפיק ביומי ניסן [מי שיוצא בימי חודש ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [ורואה אילנות שהם מלבלבים], אומר, "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם."  (ברכות מג:)

בלבלוב העצים אנו רואים סמל חזק להתחדשות לכל מה שנברא ע"י בורא עולם, ולתקווה שהשנה לא יחסר בעולמו כלום כדי שבני האדם יוכלו להנות מהבריאה.

אך, כמו ב"תל אביב", ההתחדשות חייבת להיבנות על רבדים של עובדות היסטוריות ואימפריות. ואנו יודעים היטב שהיסטורית ואימפרית יש הרבה שחסר בעולם שמונע מבני האדם להנות ממנו. לא חיסר בורא עולם בעולמו כלום? תגיד את זה לאלה שאין להם מספיק אוכל בסוף החודש או שאין להם מקלט בטוח מסיכוני חיים.  גם ליהודים, עוד יבוא שלום עלינו, חסר במידה רבה.

בספרו "תל אביב" הרצל כותב, "אמת, הכל הבל, כשאנו מתבוננים אליו מנקודת גופנו, אבל לא הבל הוא, אם אנו יכולים לבטל את גופנו במחשבה, אז גם חלומותי נצחיים הם, יען כי אחרים יחלמו אותם, כאשר אלך ואינני. היופי והחכמה לא יאבדו גם במות מחולליהם.  כמו שאין איש משכיל אשר לא ידע את חקי שמירת הכח, כן עלינו לשים לב, כי יש משמרת היופי והחכמה.   המתה אמנות היונים העליזים? לא, כי בעתים אחרות היא קמה לתחיה.   הכבו אמרות חכמינו? לא! הם הולכים ומאירים ככוכבי נגה, אף כי בימי האושר אין אורם נראה, כבימי הרעה.   ומה הדבר הלמד מזה? כי עלינו להרבות את היופי ואת החכמה בארץ הזאת עד רגענו האחרון, כי אנחנו הארץ, ממנה אנחנו באים ואליה אנחנו שבים, הלא זאת כבר הגיד הקהלת, ועליו אין להוסיף: הארץ לעולם עומדת."

התקווה שחוזרת לעולם עם לבלוב העצים בחודש האביב מתירה לנו להאמין שאפשר לברך "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם" כי עלינו להפוך את החלום הזה למעשה.

כדברי הרצל , "כי אך פה הפכנו לעדה חפשית, אשר בה יכלו לפעול בעד המטרות הנשאות שבמטרות בני האדם."

ולכן בחודש האביב גם חוגגים את חג הפסח שהוא חג האביב שהוא חג החירות.

 

חודש טוב

הרב ג'ף צימט

הקהילה החדשה של רמת אביב

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ