השבת הפותחת את חודש אב נקראת "שבת חזון" ובה קוראים תמיד את פרשת דברים. הפטרת דברים היא תמיד בשבת שלפני ט' באב, וקוראים בה מפרק א' בספר ישעיהו.
פתיחתה במילה "חזון" היא זו שנתנה לשבת את שמה המיוחד "שבת חזון".
היא השלישית והאחרונה מג' דפורענותא, אך גם הראשונה משמונה שבתות רצופות בהן ההפטרה לקוחה מספר ישעיהו.
כמה מצער לראות שעם ישראל ומנהיגיו אינם לומדים מההיסטוריה והיא חוזרת על עצמה. רבותי ההיסטוריה חוזרת!
פתיחתה של ההפטרה מובאת מסגרת הזמן והמקום של נבואת ישעיהו בכללותה. ישעיהו פעל ביהודה וירושלים במהלך עשרות שנים, במהלך מלכותם של: עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה. בתקופה ארוכה זו ידעה ארץ יהודה תהפוכות רבות בכל התחומים.
ימי עוזיהו הצטיינו בפריחה גדולה, הטומנת זרעי פורענות של שבר מוסרי. ימי אחז היו שבר רוחני גדול שהביא לשבר בטחוני-מדיני. חזקיהו, שנסה לשקם את השבר, עמד מול המעצמה האשורית שעלתה בימיו לשיא גדולתה. במסעות כיבוש נרחבים הכריעה גם את מלכות ישראל השכנה והגלתה אותה. יהודה שרדה את המצור האשורי בדרך פלאית, אך יצאה ממנו בשן ועין.
נוכח מורכבות זו פעל ישעיהו, תוך שהוא זוכה ליחס הוגן, בדרך כלל, הן מצד המלכים והן מצד העם.
בנבואת ההפטרה, שהושמעה נוכח מציאות מעוותת שהיתה בעם, מזכיר ישעיהו את שחיתות המנהיגים כגורם מרכזי למציאות הקשה.
פעמיים בהפטרה מזכיר ישעיהו את סדום כסמל. פעם אחת הוא מכנה את המנהיגות "קציני סדום", כאשר סדום מבטאת את סמל השחתת המעשים, ופעם שנייה - "כסדום היינו" - כעונש על מעשיה. ללמדך, שהנביא ראה בסדום סמל כפול: הן של רשעות קיצונית והן של ענישה חמורה.
למנהיגים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות והאווירה הציבורית. בהתנהגותם הם משדרים נורמות המעצבות את פני החברה, לטוב ולרע.
"שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים. יתום - לא ישפוטו, וריב אלמנה לא יבוא אליהם".
כך מתאר הנביא הנהגה מתנשאת ומושחתת, המנצלת את עמדות הכח שלה לטובת עצמה, תוך רמיסת השכבות החלשות. הרמאות מחלחלת מן ההנהגה לשווקים ולבתים: "כספך היה לסיגים, סבאך [ייניך] מהול במים". המסחר מתנהל ברמייה - מוכרים חומרים מזוייפים כמזוקקים, וקריה נאמנה מלאה מרצחים.
התיקון יצלח בהחלפת המנהיגות המושחתת למנהיגות ראוייה: "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה - אחרי כן יקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה".
קריאתו של ישעיהו מהדהדת עד היום:
"רחצו! הזכו! הסירו רוע מעללכם מנגד עיני, חדלו הרע!...דרשו משפט! ...שפטו יתום!...".
זה התיקון שיביא מחורבן לבנין.
ישעיהו יכול היה לעמוד היום בכניסה לכותל ודבריו עדיין אקטואליים.
בתשעה באב נתכנס בבתי הכנסת ולמרגלות הכותל המערבי ונקרא את מגילת איכה, וישעיהו שם בפנינו את האמירה האלוהית הפונה אל האדם, עוד בבריאתו, "אייכה" שאם לא נענה על שאלה זו ונעשה את התיקון הנדרש נמצא עצמנו שוב ושוב יושבים על הרצפה וקוראים את איכה.
אך אם נדע לענות על "אייכה" יכולים אנו למצוא עצמנו מקיימים בכל חודש אב את מה שבא לאחר תשעה באב, את ט"ו באב שעליו נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב..". ויקויים בנו דברי הנביא: " "ויהי דבר ה' צבאות, אליי לאמור: כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו."(זכריה ח,יח-יט).
אמן!
חודש טוב
הרב דובי חיון
רב קהילת מוריה בחיפה ונשיא כנסת הרבנים
