ביום השביעי של פסח חוגגים את נס קריעת ים סוף. מרתק.
היינו שם. שרנו, רקדנו, שמחנו. ובאופן טבעי הסתכלנו אחורה.
ראינו את "מצרים מת על שפת הים". ראינו את ה-עבר מעבר לים.
הבטנו מרחוק על הקווים האורבניים המוכרים לנו: המקדשים, הארמון, הפירמידות; וכשפנינו אל דרכנו, אל ארץ זבת חלב ודבש, פתאום גילינו שמולנו נפרס המדבר בכל עוצמתו.
בשקט צפינו על חולות המדבר אבל דרך לא הייתה שם.
באמונה שלמה ובמוטיבציה גדולה התחלנו ללכת. היינו יכולים להזדהות עם המילים של המשורר הספרדי אנטוניו מצ'אדו שכתב: "המתהלך: אין דרכים מראש, הדרך נעשית תוך כדי הליכה..." (1)
חודש אייר הוא החודש הראשון לאחר צאת בני ישראל ממצרים, והחודש השני בשנה המתחילה בחודש ניסן. זמן לצאת לדרך, זמן להתחלות, וכמו בכל התחלה חייבים להבין איפה אנחנו נמצאים - סוג של "וַיְהִי-אוֹר"(2). מקורו של שם החודש אייר במלה "אָיָרוּ" באכדית, שמשמעותה "אור".
שלמה המלך ידע זאת והבין את חשיבות הבנייה לצורך חיזוק הזהות העצמית בדרך לחירות ולכן הוא בחר להתחיל לבנות את בית המקדש בחודש אייר כמו שכתוב: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַיהוָה." (3).
גם תחילת עבודות הבנייה של בית המקדש השני התרחשו בחודש אייר: "וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְבוֹאָם אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִיםוְהַלְוִיִּם, וְכָל-הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת-הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְנַצֵּחַ עַל-מְלֶאכֶת בֵּית-יְהוָה." (4)
גם בתקופתנו אנו חוזרים לאותה נוסחה. שבוע לאחר פסח כל בית ישראל מסתכל על העבר הלא רחוק ומתאחד עם זכרם של שישה מיליון בני עמנו שנספו בשואה. אנו ממשיכים את דרכנו, בין שואה לתקומה, בין יום הזיכרון לחללי צה"ל לבין יום העצמאות, יום הקמת המדינה – להיות עם חופשי בארצו.
סיפוריהם של גיבורי ישראל ושל קורבנות הטרור מתערבבים יחד עם סיפורינו, וכולנו יחד תחת אותה מסגרת, מסגרתה של מדינת ישראל, אשר ממשיכים לבנות אותה כל יום.
הצלחות ואכזבות, עליות וירידות, שמחה ועצב, חגיגה ושכול מתחלפים במהירות רבה לפי הקצב המטורף של חיינו.
העבר, ההווה, הזהות הישראלית, כולם נמצאים באותו קו, באותו מסלול.
התחנה הבאה: מתן תורה, התור של הזהות היהודית, אבל זה כבר יקרה בחודש סיון.
בינתיים יש להתמודד עם אתגרים חדשים, כעם, כמדינה, כתנועה, כי אין דרך ללא הפתעות, ואנחנו... אנחנו על הדרך.
חודש טוב!
הרב גוסטבו גרינצוויג
הקהילה המסורתית רעננה- עמיתי
(1) "Cantares ", שירה של אנטוניו מצ'אדו( (Antonio Machadoמשורר ספרדי, נולד בסביליה, וחיי בין השנים 1875-1939.
(2) בראשית א:1
(3) מלכים א פרק ו:1
(4) עזרא ג:8
