ניוזלטר
צרו קשר

דבר תורה- הרבּה לירון לוי

למראה השרפות הקשות מעשי ידי אדם ברחבי הארץ בימים האחרונים הדהדו בי מחשבות על הנטיה האנושית להרס, איתני הטבע ועל כוחו של הקב"ה לבנות או להרוס את עולמנו על פי רצונו. סמלי במיוחד העיתוי של השרפות, שכן סופו של חודש חשון ותחילתו של חודש כסלו, מציינים אולי יותר מכל את הקשר המשמעותי שבין האדם והאדמה לקב"ה.

התורה מספרת לנו בפרשת נח שבספר בראשית, על אסון הטבע הדרמטי ביותר בכתובים – המבול הגדול. סיומו של האסון ביום העשרים ושבעה לחודש חשון כאשר יבשה הארץ. נח, משפחתו והחיות יוצאים מן התיבה אל עולם שומם, אך נח השמח בהצלתו מן האבדון מקריב קרבן ומפייס בכך את הקב"ה המתחייב שלא להשמיד שוב את האדמה בעבור חטאיו של האדם. מהכתובים עולה שאלוהים מבין את האמת הכואבת כי  "יצר לב האדם רע מנעוריו", ואינו מעוניין עוד להעניש כל חי על מעשיהם הטיפשיים והרעים של בני האנוש. המסורת היהודית מספרת כי בראש חודש כסלו, מגדיל אלוהים לעשות ואף נותן סמל מוחשי, שניתן לראותו, כביטוי לברית המחודשת בינו לבין בני האדם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם,

וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם.

אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. (בראשית ט, יב-יג)

 

הקשת בענן נבחרת להיות הסימבול הגדול ביותר למחויבות הנצחית בין האנושות כולה לבורא עולם. הגדילו לעשות חז"ל וקבעו כי יש בידינו לזכור ולהזכיר מחויבות זו בכל עת בה אנו רואים קשת בענן בשמיים והתקינו את ברכת הראייה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמַן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ.

 

יוצרי ההלכה היהודית הבינו כי עם ישראל זקוק לתזכורת מתמדת למחויבות ההדדית בין האלוהים לאדם. הם חייבו את קיומה של ברית המילה בגיל שמונה ימים, הנחת התפילין ושמירת השבת כאות המסמלת את הקשר לעולמי עד. מיוחדת במינה היא הקשת בענן, שכן היא תזכורת במרחב, בטבע האוניברסלי ולא אות אינדיבידואלית משפחתית או סימן דרך בזמן היהודי.  

 

ומראשיתו של החודש לאחריתו של חודש כסלו, הוא בחג החנוכה. כידוע מהותו של החג היא זכרון הנס הגדול שעשה הקב"ה בעזרת המכבים לישראל- גירוש היוונים וטיהור המקדש. המצווה המשמעותית בחג היא הדלקת הנרות והצגתם על אדן החלון למען פרסום הנס ברבים, זוהי המצוה היחידה במועדי השנה שבה ישנה חשיבות לפומביות קיום המצווה, זהו החג בו למרחב הציבורי תפקיד משמעותי במהות החג.

חוט דק העובר לאורכו של חודש כסלו מחבר בין ברית הקשת בענן שבראש החודש וחג החנוכה החל החל מהיום העשרים וחמישה בו. חוט הנרקם מיצר אנושי שדוחף אותנו לפגוע ולהרע לאחר, לכפות על השונה את רצוננו ולהחשיך את העולם. באמצעות החנוכיה הדולקת וברית הקשת בענן מציגים יהודים לעולם כולו את הקשר המיוחד בינם לבין אלוהים. קשר של מחויבות להצלה ושמירה מפני חורבן של האדם והטבע מחד, ומאידך מחויבות לשמירת ערכי המוסר והתורה ונאמנות לבורא עולם.

מדוע נקבעו דוקא החנוכיה והקשת בענן כסימנים פומביים לברית המחויבות בין עם ישראל לקב"ה?
בגלל ייחודם להאיר ולשנות את הסביבה בה הם נמצאים. הקשת בענן, מעשה הטבע, נוצרת כאשר קרני שמש פוגשות בטיפות הגשם. קשת הצבעים המיוחדת לה מאירה את השמיים האפורים ואת הטבע כולו בשוך הסערה. החנוכיה, מעשה ידי האדם, דולקת דוקא מחוץ לבית בחשכת הרחוב, מגרשת את החשיכה הטבעית של ימי החורף הקצרים ואת חשכת השנאה, הקנאה והבערות שבחברה. יותר מכל החנוכיה והקשת בענן משמשות מקור אור המגרש את החושך, הן מסמלות תקווה גדולה ואמונה בעצמת האדם להשתנות ולשנות את דרכיו. ביכולת האנושית לצאת מן התיבה הסגורה ולפתוח דף חדש, לצאת מן הפחד מפני אחרים ולעמוד על זכותנו לחיות באור ולהנות משפע הניסים המרעיף עלינו בורא עולם.
יהי רצון שימלאו ימי חודש כסלו הבאים עלינו לטובה באורות של תקווה לשינוי, באורות של ברכה, שמחה ואהבת האדם.

חודש טוב ומבורך,
רבה לירון לוי
רב קהילת בית הילדים נווה חנה בקרית גת.

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ