סגור לחצו כאן
להרשמה לכנס התנועה המסורתית
לימוד - קהילה - הוקרה

ט"ו בשבט תשע"ח
31 בינואר 2018
כפר המכביה
ניוזלטר
צרו קשר

דבר תורה- הרבה נטלי לסטרג'ר

אחרי החגים יתחדש הכל.

ממש כך, ימים של בראשית, שעכשיו מתחילה לה השנה בנחת, שסוף סוף גם מתחילה שנת הלימודים [והפעם, באמת, ברצף!], אפילו מושב החורף של הכנסת החל השבוע וגם הגשם נתן הופעה מרשימה מצפון ועד דרום.

וגם קריאת התורה - מתחילה מהתחלה, ובשבוע שעבר פתחנו כך :  "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ…" .  ובהמשך, זה אחרי זה,  יופיעו  סיפורי הבריאה, בריאת האדם, זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם.

בו ביום נבראו, בו ביום חטאו ובו ביום גורשו מגן עדן – מספר לנו המדרש.

והדרמות ימשיכו וילוו את גיבורי ספר בראשית עד סופו

פרשות בראשית ונח, שנקרא השבוע, עוסקות בתולדות האנושות בכלל, שהרי רק בשבוע הבא, בפרשת "לך לך", יופיע אברהם על בימת ההיסטוריה, ועימו תתחלנה הברכות והבריתות לו ולזרעו אחריו.

אין זה מיקרי כי התורה מתחילה דווקא בסיפור המקראי הכי לא פרטיקולרי ואישי אלא בסיפורים הכי אוניברסאלים וכלל אנושיים, היוצרים נרטיב שמקובל בשלוש הדתות הגדולות אודות "בראשית ברא אלוהים" .

כטקסט יסוד למיליוני בני אדם, כנקודת אחיזה למאמינים מזה אלפי שנים, מחזיקות פרשות אלה של תולדות האנושות בערכים מכוננים אודות יחסי אדם-אדמה-אלוהים.

רש"י מפורסם ביותר על המילים "בראשית ברא אלוהים", יטען כי מקומם של סיפורי הבריאה נועדו לתת לנו 'נשק' כנגד אלה שיבואו לדרוש מאיתנו את ארץ ישראל, תוך שהם יאשימו אותנו בגזילה. לכן, גורס רש"י, מתחילה התורה בבראשית, לומר כי האל ברא הכל, והכל שייך לו- ברצונו ייתן לאחד וייקח מהאחר. "...שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו..." [שם, א,א]

במחילה מרש"י, אני מבקשת לומר דבר אחר:

תחילת התורה ביצירת האדם, בצלמו, בצלם אלוהים. זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים את האדם, זכר ונקבה ברא אותם, ויקרא שמם אדם.

התחיל הכתוב מבראשית להדגיש את הפוטנציאל שבנו, בכל אחד מאיתנו, בין איש בין אישה, להתגדל ולגעת בשמיים – וליפול ולהתרסק ארצה.

בני אדם וחווה. אחים ואחיות כולנו. בעיניי , זו המשמעות הרחבה יותר של מיתוס הבריאה המקראי: שלמרות כל ההבדלים שעוד נכונו למין האנושי – המשותף גדול מן המפריד,  וכן , חובה עלינו לשמור האחד על רעהו, שאם לא כן – הרי שיבוא הרצח, תתמלא הארץ חמס , והמבול, כן כמו ההוא הראשון, יבוא ויחריב הכל.

 

ספר בראשית רווי סיפורי משפחה, טלנובלות קדומות משובחות , הרוויות את כל היסודות המרכיבים סיפור מנצח: אהבה, שנאה, קנאה, תחרות, רצח, שליטה, כוחנות, מאבקי בכורה וירושה וכמובן נשים, נשים ועוד כמה נשים. אהה, וגם פילגשות ושפחות. וכמובן – אחד אלוהינו.

מצאתי הד לכיוון זה דווקא במשנה, במסכת סנהדרין, פרק ד' , משנה ה', בפרק הדן בהתראות וחקירות עדים. שם, דווקא בסיטואציה זו , כשחיי אדם תלויים ועומדים, מבקשת המשנה להדגיש את ערך קדושת החיים. את האחווה האנושית בין בני האדם. את הזהירות הגדולה שיש להיזהר בבואינו לדון לחיים ולמוות.

וכך מובא המדרש המכונן הבא:                                                         

" ....לפיכך  ניברא  אדם  יחיד  בעולם. 

ללמד  שכל  המאבד  נפש  אחת  מעלים  עליו  כאילו  אבד  עולם  מלא. 

וכל  המקיים  נפש  אחת  מעלים  עליו  כאילו  קיים  עולם  מלא. 

מפני  שלום  הבריות.  שלא  יאמרו  אדם  לחבירו.  אבא  גדול  מאביך 

ושלא  יהו  המינים  אומרים -   רשויות  הרבה  בשמים.

ולהגיד  גדולתו  של  מלך  מלכי  המלכים  הקב'ה: שאדם  טובע  מאה  מטבעות  בחותם  אחד  וכולן  דומין  זה  לזה.  ומלך  מלכי  המלכים  הקב'ה  טבע  את  כל  האדם  בחותמו  של אדם  הראשון  ואין  אחד  מהן  דומה  לחבירו. 

לפיכך  כל  אחד  ואחד  חייב  לומ'.  בשבילי  ניברא  העולם.  ‏..."

 

4 סיבות נותן המדרש לבריאתו של האדם יחיד בעולם, בסיפור בראשית:

1.     להדגיש את הפוטנציאל האין סופי של חיים הגלום בכל אחד ואחת מאיתנו. שכל המאבד אחד -כאילו איבד עולם מלא ומקיימו - קיים עולם מלא.

2.     ובשבח השיוויון – שלא יאמר אדם, אבא גדול מאביך. שאב ואם זהים לכולנו.

3.     וגם בענינים תיאולוגים – אחד ויחיד הוא האל, ובצלמו נבראנו – ולכן יחיד. שלא יאמרו המינים דבר על ריבוי אלילים.

4.     והאחרונה, מדגישה את הכוח של השונות לצד כוח השיוויון. שווים ושונים גם יחד. כמטבעות בעלי ערך זהה, אך פרצופינו שונים.יחידנים ומיוחדים. אין עוד כמוני, ולא תהיה. אין עוד כמוך – לא היה ולא יהיה. כל אחד ואחת – יחידה ומיוחדת. ולצד הייחוד, כוח האיחוד. שונים ושוים גם יחד. זו גדולתו של הקב"ה.

לפיכך, האחריות שלנו לעולם, לתיקונו, לשיכלולו, ובעיקר האחריות שלנו לקיומו של האחר מחייבת אותנו לפעול , כי " בשבילי נברא העולם" – ואם אני לא אפעל, מי ייעשה זאת במקומי?

 

מים רבים ועצומים זרמו בעולם כולו, מהרצח הראשון של קין את הבל – ועד לימינו אנו. ספר בראשית משופע בסיפורי מלחמות, אסונות ופרשיות רצח של יחידים או של כפרים שלמים, לאומים. כך זה מאז ועד היום.

אל לנו לחכות שתימלא הארץ חמס או ביזה ורוע ומבול חדש יעמיד את חיי האנושות בסכנת הכחדה כדי לפעול לקידום האחווה והשלום, בתוכינו ועם שכנינו.

רבים מידי מסביבינו ממשיכים לחשוב כי רק אחינו כדמותינו, בצבעינו ובמעמדינו – אחינו הוא --- ואם ימשיך כך הדבר, אל לנו לצפות לטוב וחסד ושלום.

בנו, בנו ממש הדבר תלוי.

הבה ננצל את סיפור נח והמבול, והסכנה המרחפת על האנושות , כדי להיזכר באדמיות שבנו, באנושיות שעלינו להביא לסובבים אותנו.

נח צדיק היה בדורותיו. ולכל דור ודור – נח משלו.

אך בשונה מנח, אין לנו תיבה להימלט לתוכה מהרוע ואף אחד לא יעשה עבורינו את מלאכת התיקון החברתי שעלינו לעשות אם בסוגיות כלכלה, או חברה, או דת ומדינה – כה רבים האתגרים המונחים בפנינו.

אז השנה נתפלל להתחיל מבראשית אחרת ונאמר זה לזו: בני אדם, אחים אנחנו. אבא ואמא אחד לכולנו. בואו, אני ואתה, נתקן את העולם.

תכלס', זה לא יותר עדיף ממבול?

 

שבת שלום וחודש טוב
הרבה נטלי לסטרג'ר
רבת המניין המשפחתי מסורתי בכפר ורדים 

 

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ