חשון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה בתשרי ובפי חז"ל מכונה החודש בשמו המלא: "מרחשון".
אחרי חודש מלא חגים, אפשר להגיד שרק עכשיו אנו מתחילים את השנה החדשה, בלי הפסקות, בלי תירוצים לדחות דברים ל"אחרי החגים". אפילו את סדר קריאת התורה, אחרי שמחת תורה, אנו מתחילים מ"בראשית" קצת לפני התחלת חודש חשוון.
בכל זאת, יש כאלה שמסבירים את השם "מר-חשון" לפי רמז לטעם המר, שכן אין בחודש זה שום חג או אירוע משמח. לפי המסורת אף קרו בו מאורעות מצערים.
אבל, ככל הנראה, מקורו של השם "מרחשון" הוא מילה שאולה מבבלית, ומעיקרו שתי מילים בבליות: "וַרְחֻ שַׁמְנֻ", שפירושן הירח השמיני. ואמנם מרחשוון הוא החודש השמיני על פי הלוח העברי המקראי המתחיל מחודש ניסן. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א', ב').
בתנ"ך החודש נקרא גם "ירח בול", למשל: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..." (מלכים א', ו', ל"ח). הפרשנים מוצאים בשם "בול" רמז לצמחים שבלו בשדות או ביטוי לגשמים החזקים המתחילים בחודש זה כעין מבול.
חכמים גם דרשו ש"מר" היא טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ' ט"ו). ואכן, יש בחודש הזה יום אחד מיוחד והוא יום תחילת שאילת הגשמים: החל מליל ז' בחודש חשוון אנו מוספים בתפילה, בנוסף ל"משיב הרוח ומוריד הגשם" שמתחילים להגיד משמחת תורה, גם את "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים שבתפילת העמידה.
למה מתחילים בתאריך הזה ולא מיד אחרי החגים? יש אומרים שכדי שעולי הרגל לירושלים יספיקו לחזור לבתיהם בלי גשמים בדרך וגם מפני שעדין מונחים הפרות בשדות עד ז' חשוון ואין לבקש גשמים עד אז כדי שלא ירקיבו הפרות.
ומה קורה עם הברכה הזאת בחו"ל? כבר בתקופת גלות בבל היו לחכמים שאלות על העניין הזה: בבבל שהיא ארץ מצולה ואינה צריכה כל כך הרבה לגשמים היו מתחילים לשאול למטר בערב של יום השישים שלאחר תקופת תשרי.
כיום נהוג לקרוא לחודש בשמו המקוצר והמשובש, שנתקבל בלשון העברית מאוחר יחסית: חשון. למה? אולי כי היו אנשים שחשבו שהמילה "מר" הוא רק כינוי ואז השמיטו אותו וקראו לו רק חשון, ומכאן השיבוש.
אז, מעבר לכינוי הנכון של החודש, שיהיה לנו חודש טוב ומבורך, עם הרבה התחלות חדשות ומוצלחות, גשמים בעתם ושלום בארצנו היקרה.
הרבה סנדרה קוכמן
הקהילה המסורתית משפחתית בבית הכרם
