לא נפסיק לשיר


'איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר זה שירה' (בבלי, ערכין יא)

כל-כך פשוט להיכנע אל הלחץ ולראות בעבודת ה' מרדף או טבלת משימות מפרכת. עלינו לעשות ככה או ככה, לעבור ממטלה למטלה – לשאת בכתף את שגרת היום-יום. אך האם זו היא הדרך? האם זה הוא המקום שאנו מייעדים למרחב הרוחני שלנו? המדרש מזכיר לנו כי הכתף לבדה איננה מספיקה, עלינו ל"שאת" שירה – כלומר לשיר ולשמוח. דברים גדולים וחשובים יכולים לרדת לטמיון אם אין בהם שביב של שמחה וזיקה של חברות.

'וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ' - מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ - אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף', וְאוֹמֵר: 'יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּו'ּ. (במדבר רבה ו:י)

את מצוות נשיאת כלי הקודש קושר המדרש עם מצווה נוספת – מצוות השירה. בני הלוויים הנושאים את ארון הברית בערבה ממלאים פיהם במזמור ובשירה. ברייתא המופיעה באותו המדרש מביאה את עמדתו של ר' מאיר: 'הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן'. עמדה זו מצביע על חשיבותו של השיר בעבודת הקודש. ר' מאיר עומד על חשיבות הזמר והנגינה בחיינו הדתיים. עלינו לשאול – כיצד יכול המשאות בחיינו להפוך מנטל לברכה? כיצד המשא הכבד של הקרבן יכול להפוך לשיר ולזמרה?
....
חודש טוב
דוד גודמן ואמירית רוזן
רבני קהילת מורשת אברהם

חיסון וחוסן

בקהילת 'עדת שלום עמנואל' ברחובות נרתמו גם לפרוייקט החיסונים הלאומיים. באירוע 'חיסון וחוסן' שערכו בקהילה החודש התעמקו בקהילה בחיסון הקורונה ובמבצע ההתחסנות הלאומי. באירוע המקוון שמעו על המדע שמאחרוני החיסון- כיצד הוא עובד ויתרונותיו. וקיימו שיחה עם חברות קהילה שעובדות כאחיות מחסנות.

>> לחצו להרחבה

בָּאַחֲרִית הַיָּמִים
לְאַחַר הִתְקוֹמְמוּת קוֹמִית
כְּלָל עוֹלָמִית
יָבוֹא מִצֹּמֶת מְגִידוֹ
רָכוּב עַל חֲמוֹר לָבָן
מָשִׁיחַ צְחוֹק
לְהַתִּיר חֶבְלֵי
צְחוֹק, לִפְרֹץ בִּצְחוֹק
שַׁעֲרֵי צֶדֶק נְעוּלִים,
לִקְרֹעַ מִצְּחוֹק
הֶסְכֵּמֵי שָׂכָר
וָעֹנֶשׁ, לְחַלֵּק בּוֹנוּסִים
לְפוֹעֲלֵי הוּמוֹר שְׁחֹרִים,
לְקַדֵּם פְּקִידִים שֶׁצּוֹחֲקִים
מֵהָעֲבוֹדָה, לְרַפֵּא חוֹלִים
בִּצְחוֹק
בָּרִיא, לְנַחֵם אֶת הַבּוֹכִים
מִצְּחוֹק,
לְפַשֵּׁר בֵּין הַצּוֹחֵק הָרִאשׁוֹן
לַצּוֹחֵק הָאַחֲרוֹן
וּלְהָקִים לִתְחִיָּה
אֶת הַמֵּתִים
מִצְּחוֹק.

גלעד מאירי

הטבע שק"מ מהבית

בקהילת 'אהל מנשה' ביקנעם מצאו דרך יצרתית לציין את ט"ו בשבט, ופנו לחברי וחברות הקהילה ותושבי/ות היישוב, וביקשו לקבל צילומים של הטבע המקיף, במרחק של ק"מ מהבית. מכל התצלומים יצרו בקהילה אלבום וירטואלי קהילתי של תמונות הטבע של יקנעם.

>> לחצו להרחבה

סדר אחים/ות גם יחד

בשיאו של הסגר חגגנו את ט"ו בשבט.
כדי להמשיך ולהרגיש את אווירת החג, ערכנו בתנועה המסורתית סדר ט"ו בשבט ארצי מקוון. באירוע זכינו לארח את יורם רותם, מנהל מחלקת המוזיקה של גלי- צה"ל, מומחה הזמר העברי ועורך התכנית ארבע אחרי הצהריים השעשיר את המשתתפות והמשתתפים במידע מרתק על השירה העברית ששמעו בסדר.

>> לחצו להרחבה

הנרייטה סאלד, תלמידת חכמים

בראש חודש אדר אנחנו מציינים את יום המשפחה, שנקבע על פי יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מי שמוכרת לנו בעיקר כפעילה ציונית, ממקימות ארגוני "הדסה" ו"עליית הנוער". אך סאלד הייתה אשת רוח ואשת מעשה, מהמנהיגות החשובות שידעה האומה היהודית בעת החדשה שפרצה דרך לנשים הן בעולם התורני והן בפעילותה הציבורית. עוד בצעירותה התעקשה הנרייטה סאלד להתקבל ללימודי רבנות ב- JTS , בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית בניו יורק. סאלד היתה האשה הראשונה במסלול זה ולא ויתרה עליו על אף שנדרשה על ידי המוסד לוותר על הסמכתה ( שכן הסמכת נשים לרבנות בתנועה הקונסרבטיבית החלה רק בשנות ה- 80 של המאה ה-20).

דווקא השנה, כאשר אנחנו מתמודדים שם משבר הקורונה, ראוי שנזכור שלאשה המיוחדת הזו היתה ועדיין יש השפעה על חיינו . כאשר כולנו משבחים ומפארים את מערכת הבריאות החזקה והשוויונית בישראל, ראוי שנזכור שהאשה האמיצה הזו בתפיסת עולמה ובאומץ שלה פעלה בכל המרץ להקמתם וביסוסם של שרותי בריאות ורווחה ברמה גבוהה בארץ ישראל, מתוך השקפת עולם ציונית ודתית הרואה בארץ בית יהודי לכל יהודי, מכל זרם, מתוך חמלה וומבלי לוותר על שוויון דתי לנשים. תפיסתה היהודית קונסרבטיבית ומעשיה הם השראה עבורנו כפרטים, משפחות וקהילות כל השנה – ביום המשפחה הזה הוא השראה גם למדינה שלמה.

חודש אדר שמח לכולנו!
סופי פלמן-רפולוביץ', יו"ר התנועה המסורתית
רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית

דת ומדינה הפאנל המרכזי

לקראת בחירות 2021 שיתקיימו עוד כחודש, מקיימים במכון 'על משמר הכנסת' שני פאנלים מרכזים בנושא דת ומדינה עבור חברות וחברי התנועה המסורתית, קהילות וארגוני התחדשות יהודית והקהל הרחב. פאנל בעברית,בהנחיית על ידי העיתונאית הפוליטית מדינית טל שניידר ופאנל באנגלית (עם תרגום סימולטני בספרדית וברוסית) בהנחיית העיתונאית 'הארץ' נועה לנדאו.

>> לחצו להרחבה

"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי" (אסתר ד, יד) – אם תשתקי עכשיו, שלא ללמד סניגוריא על אומתך, סופך לשתוק לעתיד לבא, ואין לך פתחון פה למה שאת יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית. ומה את סבורה, שהקב"ה מניח את ישראל? מכל מקום מעמיד להם גואל, הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב] "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (שם).

אסתר רבה, פרשה ח, סימן ו

www.masorti.org.il