נהוג לדרוש שלחודש חשוון הוסיפו את הקידומת "מר" בגלל העדר חגים ומועדים בו שגורם להרגשה שזה אכן חודש "מר." אבל דעת החוקרים היא הפוכה—שהשם המקורי של החודש הוא אכן "מרחשוון" ושהשימוש בכינוי "חשוון" , ללא האותיות "מר" בראשו, זה אכן החידוש.
ואם כן, יש מקום להרהר אם חודש ללא חגים הוא אכן חודש "מר" בכלל (או אפילו לדרוש למה יש טעם חיובי להסיר את המילה "מר" מקדמת שם החודש). מהו טיבו ומקומו של חודש שתוכנו, למעט השבתות בו, הוא כולו ימי חול? האם עבודת ימי החול פחות חשובה מעבודת ימי הקודש?
יש הרגשה בציבור, אולי קצת מביכה אך נפוצה מאוד, שהגעתינו לזמן שהוא "אחרי החגים" הרבים של חודש תשרי היא אכן לא דבר "מר", אלא דבר מבורך. למרות ההנאה שיש בחגי תשרי שמגיעים לשיאם בזמן שמחתינו ושמחת תורה, יש נחמה בכך שאפשר סוף סוף לחזור לעבודות שאפשר רק בימי חול (הרגשה שמתואמת השנה גם עם סוף הסגר שמאפשר את החזרה לעבודה אפילו יותר). יש מעין נחת בחודש שכולו ימי חול (למעט השבתות שיש בה).
ואולי יהיה נחמה נוספת להבין שאין בזה שום בסיס למבוכה, כי כך גם נקבע ע"י המסורת. אכן יש אפילו לטעון שלשיטת חז"ל עבודת החול אף יותר חשובה מעבודת הקודש. בפרקי אבות (ג:יז) קבעו במפורש, "אם אין קמח, אין תורה", וכך מקדימה את עבודת החול עם עבודת הקודש.
אך חשוב לציין שעבודת החול חשובה מעבר לעניין של מחייה בלבד: אפשר לטעון ע"י המקורות שימי החול נותנים לנו את האפשרות החשובה ביותר לעבוד את ה' ביראה.
במסכת שבת (עמוד לא.) מצטטים את רבא: "בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לְדִין, אוֹמְרִים לוֹ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בָּאֱמוּנָה?" זאת אומרת, שבראש ובראשונה, ההתנהגות שלנו בעסקים, בענייני החול, זה הדבר הכי חשוב בהכרעת גורלות. לאחר מכן, גם יש, כמובן, התייחסות לתורה, משפחה, ישועה וחכמה.

חודש טוב
הרב ג'ף צימט
הקהילה החדשה של רמת אביב

שנות השירות יצאו לדרך

בארבע מוקדים שונים בארץ החלו בשבועות האחרונים בנות ובני נוער מתנועת הנוער נוע"ם את שנת השירות שלהם. הקומונות, של מסגרת עמר של נוע"ם נמצאות בכרמיאל, תל אביב, ירושלים וקיבוץ קטורה.

חברי וחברות הקומונה עובדים בעשייה חינוכית וחברתית במוקדים השונים ופועלים בצמוד ובשיתוף קהילות מסורתית.

>> לחצו להרחבה

"גינת שושנה" בקהילת הכרם

רגע לפני ראש השנה חנכו בקהילת הכרם "גינת שושנה". הגינה הוקדשה לזכרה של חברת הקהילה, שושנה יובל ז"ל, שנפטרה לפני שנתיים, והוקמה בעזרת תרומה של רעייתה, אלישבע יובל, שגם היא חברת הקהילה.

>> לחצו להרחבה

אדם בחייו /יהודה עמיחי

אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ
זְמַן לַכֹּל.
וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת
לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ.

אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת,
בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק
בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים
וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן,
לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה.

וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ
וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל
אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה
עוֹשָׂה בְּשָׁנִים מְאוֹד.

אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן.
כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ
כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ,
כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב
וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ.

מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת בַּסְּתָו
מְצֻמָּק וּמְלֵא עַצְמוֹ וּמָתוֹק,
הֶעָלִים מִתְיַבְּשִׁים עַל הָאֲדָמָה,
וְהָעֲנָפִים הָעֲרֻמִּים כְּבָר מַצְבִּיעִים
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זְמַן לַכֹּל.

יום כיפור בתנועה המסורתית

יום כיפורים האחרון היה מיוחד ולא שגרתי עבור בעשרות קהילות התנועה המסורתית ברחבי הארץ. בימים שקדמו ליום הכיפורים התקבלו הנחיות מחמירות של רשויות במדינה באשר לתפילות, בשל מגפת הקורונה. קהילות התנועה נערכו מראש למספר תרחישים באשר לתפילות יום הכיפורים, ואכן בחג עצמו התקיימו מגוון שונה של תפילות ברחבי הארץ.

>> לחצו להרחבה

מפגש שמח לשמחת תורה בפרדס חנה

לכבוד שמחת תורה, ערכו בקהילת 'דרכי נועם' בפרדס חנה אירוע קהילתי מגבש ומיוחד, וברוח התקופה - במסגרת מקוונת. המפגש השמח לשמחת תורה נערך בשבת, מוצאי החג והיה מאין החלפה לחגיגות הפיזיות הגדולות הנערכות בקהילה בכל שנה.

המופע המרכזי ואירוע השיא של המפגש היה הופעתם של כוכבי הרשת "יונינה".

>> לחצו להרחבה

התנועה המסורתית בתקשורת

ראיון עם הרבה חיה רואן-בקר, בחדשות "כאן" במסגרת סדרת כתבות 'אם ננעלו' >>> לצפייה לחצו כאן

פעילי תנועת הנוער נוע"ם במהדורה הצעירה על ראש השנה >>> לצפייה לחצו כאן

ראיון עם הרב מייקי גולדשטיין, על שידורי הגל השקט ביום הכיפורים >>> להאזנה לחצו כאן

להשתחרר מהזום: משבר הקורונה עשוי להיות שעתן היפה של תנועות הנוער, תור דעה של מזכ"ל נוע"ם יאיר זעפרני >>> לקריאה לחצו כאן


מתחילים מבראשית

בימים כתיקונם, בתקופה זו, מתחילים את שגרת השנה. השנה האקדמית יוצאת לדרך, הילדים והילדות חוזרים לבתי הספר לשגרת לימודים רציפה, סניפי נוע"ם מתחילים בתוכנית החינוכית בסניפים, ילדי תוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד מתחילים ללמוד לקראת הטקס. בבתי הכנסת אנו מתחילים לקרוא שוב מבראשית.

אבל אלו לא ימים כתיקונים. הכל קצת (או הרבה) שונה. כל התוכניות משתנות. המתודות בהן אנו לומדים, נפגשים ומתפללים משתנות מהיסוד.

אבל את ספר בראשית, אנחנו עדיין מתחילים לקרוא. בכל שבוע אנו מתוודעים שוב - ראשית לסיפור הבריאה, ומשם נמשיך לאבותינו ואמותינו והנסיבות והסיפורים שבנו אותנו כעם. לא תמיד קל להתרגש מחדש מהתורה. בימים כתיקונים, יתכן שהחזרתיות מעייפת, ומייצרת איזו שגרה שלעיתים ניתן לחשוב שאנו רוצים להינתק ממנה. אבל כאמור, אלו לא ימים כאלה. דווקא ההתחלה מבראשית, הקריאה החוזרת של תולדותינו, יש בה חוכמה גדולה הנותנת את התחושה שאולי יש גם בימים אלו, הימים בהם אנו נמצאים, קצת תחושת ימים כתיקונם.

סופי פלמן-רפולוביץ', יו"ר התנועה המסורתית
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית

ילדי הוד והדר קוראים מבראשית

בקהילת הוד והדר חיפשו דרך חגיגית לכפר על חוסר היכולת לרקוד יחד בשמחת תורה, והחליטו לקיים קריאה מרגשת ויצירתית. בקהילה פנו לדור הצעיר ולמשפחות הצעירות בקהילה, ויצרו סרטון של ילדי הקהילה קוראים מפרשת בראשית.

>> לחצו להרחבה

מקווה ישן 'חדש' בקיבוץ חנתון

במהלך עבודות לבניית מחלף בצומת המוביל, התגלה מקווה בן 2000 שנה. ברשות העתיקות חיפשו מקום קבע חדש למקווה הישן והחליטו להעבירו לקיבוץ חנתון הסמוך.
החיבור היה מתבקש וטבעי ביותר. בקיבוץ קיים המקווה המסורתי היחיד בישראל, ונדמה שאין מתאים יותר מהצבת המקווה מימי בית שני לצד המקווה החדש.

>> לחצו להרחבה

"את הכל עשה יפה בעתו" (קהלת ג, יא). אמר ר' אבהו: מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו.

קהלת רבה ג׳:י״ד

אשירה תהילות

נפתחה ההרשמה למחזור ג' של תכנית ״אשירה תהילות״ להכשרת שליחי ציבור.

לצפיה בסרטון על התכנית לחצו כאן
לפרטים נוספים והצטרפות לחצו כאן

www.masorti.org.il