דבר תורה לחודש אב

שבוע שעבר סיימנו לקרוא את חומש במדבר, המתאר את תקופת הנדודים של בני ישראל במדבר. בפרשת מסעי, החותמת את הספר, מופיע מעין סיכום של 42 המסעות שעשו בני ישראל במדבר סיני עד לאותו רגע.

קריאה מהירה של הפסוקים יוצרת רושם של זרות, זה לא הסגנון שאנחנו רגילים לו בדרך כלל בתיאור מסעותיהם של בני-ישראל במדבר. בעוד שאנחנו רגילים להיסטוריה, כאן נראה שיש לפנינו כרוניקה.

המונח כרוניקה משמעו דיווח "נקי" ולא שיפוטי של עובדות ואירועים על פי סדר התרחשותם. בראשית תקופת הקורונה שמענו כולנו כרוניקות כשקיבלנו באתרי החדשות דיווח על סדר יומו של כל חולה קודם לבדיקה: איפה הוא היה ומה הוא עשה. זו לא הייתה כוונת המשורר, אבל כך למדנו על העדפות והרגלים באנאליים ולא מעניינים במיוחד – איפה חולה א' שתתה קפה? היכן חולה ב' מעדיף לערוך קניות. מה הם עשו ביום ראשון, מה ביום שני, וכן הלאה בסדר כרונולוגי. זוהי כרוניקה.

הכרוניקה נותנת משקל זהה לאירועים חשובים יותר ולאירועים חשובים פחות, המטרה היא רק לתעד את האירועים שהתרחשו. לקניות בסופר יש אותו משקל כמו לאכילת ארוחת בוקר לצד אהוב או אהובה, לתדלוק בתחנת דלק יש אותו ערך כמו לביקור חולים או לזמן איכות של הנכדים עם סבא וסבתא.

היסטוריה לעומת זאת מתמקדת רק באירועים החשובים, נותנת להם הקשר ופרשנות שיוצרים סיפור, בדרך מתבצע סינון והיררכיה, כך שאנחנו מתעלמים מאירועים שבהסתכלות אחורה לא נראים חשובים ומעצימים אירועים אחרים.

עכשיו, כשההבדל הזה נמצא אצלנו בראש, אני מציעה לגשת לפסוקים הראשונים של פרשת מסעי ולחשוב אם הם מתארים כרוניקה או היסטוריה...

חודש טוב!
הרבה דקלה דרוקמן שרצר
קהילת 'מגן אברהם' בעומר

קהילה מסורתית חדשה בנהריה

שמחה גדולה בנהריה! ביום שישי האחרון נערכה ליד חוף הים בעיר קבלת השבת הראשונה של קהילת "ימה". ההתארגנות על קהילה מסורתית בעיר היא פרי יוזמה של אורי פרידלנד בוגר נוע"ם וחבר קהילת 'ואהבת' בזכרון שעבר לפני מספר חודשים לעיר.




>> לחצו להרחבה

לימוד מכרמיאל ועד פיסטבורג

לפני כשנה החלה קהילת 'הכרם' בשותפות עם קהילת בית שלום בפיסטבורג, שכללה בשלב ראשון ביקורים הדדיים בקהילו. אך בדיוק כשהחלה קהילת הכרם לתכנן ביקור נוסף בפיטסבורג, הגיעה הקורונה וסגרה את השמים, וסגרה את כולנו בבתים.
בקהילות האחיות לקחו את המצב והוציאו ממנו את המיטב, והחלו בפרוייקט של לימוד משותף חוצה מדינות.

>> לחצו להרחבה

התנועה המסורתית עד הבית
מניין מסורתי מקוון

בואו לקחת חלק בתפילת קבלת שבת מקוונת שתאגד אנשים מכל הארץ
בהובלת דורון רובין
כל יום שישי בחודש יולי
בשעה 18:00

>> לחצו להרחבה

אלה היו ימי חסד
יהודה עמיחי

"אלה היו ימי חסד" שמעתי פעם אומרים
בימי בדידות וצער ברחוב של חורף .
גם לימי חסד צריכים לפחות שנים,
נותן החסד והמקבל אותו.
כשהם נפרדים גם החסד לא נשאר
או נשפך לרחוב כמו משבר צינור.

דתות לא עושות חסד הן רק מזכירות
זמן ריק, בפעמון, בקריאת מואזין,
בצופר ובשופר ובנקישות בדלת
בימי סליחות : את האלוהים אינן
יכולות להזכיר ולא את חסדו.

מיום שבוטלו הקורבנות
נשאר כל אחד עם עצמו
להקריב.

חשיבה יצירתית ברמות ציון 

בשל המגבלות על התקלות שמביאה עימה הקורונה, בקהילת רמות ציון חושבים מחוץ לקופסא והוציאו לשטח שניים מהאירועים המרגשים ביותר בשנה- ברכה לתלמידות ותלמידים שסיימו שנת לימודים, ושבת המתגייסות.


>> לחצו להרחבה

שבת מתגייסים במוריה

בקהילה המסורתית 'מוריה' בחיפה עורכים מידי שנה 'שבת מתגייסים', והשנה, למרות מגבלות הקוונה, לא ויתרו בקהילה הותיקה על המסורתי החשובה.

בקבלת שבת פרשת בלק, עוד בימים בהם ההנחייה היתה כי ניתן לקיים תפילות עם עד 50 אנשים, התאספו בקהילה לתפילת קבלת שבת חגיגית

>> לחצו להרחבה

>> לחצו להרחבה

בית הכנסת משנה פניו

בסופי השבוע יהיה סגר. או לא. השטחים הציבורים יהיו אסורים להתקהלות, אבל במגבלות של 20, ולצורך תפילה, אז כן. אם בכל זאת תרצו להתכנס בבית הכנסת – אז רק עד 10. מבולבלים? גם אנחנו.

אילו ימים מוטרפים עוברים עלינו. הנחיות משתנות חדשות לבקרים, עקומת ההדבקה נוסקת, המצב הכלכלי דוחק, המצב הפוליטי מטריד (מילה עדינה), וחוסר ודאות משקף כל כך הרבה היבטים של חיינו האישיים והציבוריים. הקורונה הטילה עלינו מטען כבד. בריאות. פרנסה. ריחוק חברתי.

אנו בראשיתה של דרך שאת סופה עוד לא רואים, אבל החודשים נוקפים. ראש חודש אב כבר כאן. רמזי אלול באוויר. אין מנוס מלחשוב על חגי תשרי הקרובים.

איך ייראה ראש השנה בקהילותינו? מה יהיה ביום כיפור? עצם המחשבה מביאה עמה מועקה. אנחנו שבועות ספורים לפני ימי השיא בבתי הכנסת שלנו. איך נוכל לחגוג את ראש השנה בלי ההצטופפות של כל הילדים סביב הבימה לשמיעה של השופר? איך נוכל לציין את יום כיפור בלי רבבות האנשים המגיעים לקהילותינו לשמוע את שליחות ושליחי הציבור שלנו נושאים את 'כל נדרי' ומתרגשים ב'נעילה' בקולות רמים?

חגי תשרי יראו שונים בתכלית מכל מה שהכרנו השנה. אנו נערכים לכך בעיצומם של ימים אלו. התקופה שלפנינו תדרוש מחשבה יצירתית והתאמות, תדרוש מחשבה הלכתית מעמיקה מרבנינו ורבותינו. ייתכן ובית הכנסת המוכר משנה את פניו לנגד ענינו ממש. אנחנו מוכרחים להיענות לאתגר הזה. למצוא את האיזון הנכון שבין מסורת לשינוי.

בעניין זה ממש עסוקה הנהגת התנועה בימים אלה, יחד עם המנהיגות הרבנית. כמו שחורבן הבית אתגר את כל העם בהתמודדות חדשה ולא מוכרת וחייבה לחשוב על דרכי פולחן חדשות, כך אתגר הקורונה מכריח אותנו להתבונן על החגים הבאים עלינו לטובה באופן אחר, יצירתי. אנו מתרגשים להזמין את הציבור להיות שותף לתהליך החשיבתי המרתק הזה- פרטים בהמשך!

חודש טוב!

סופי פלמן-רפלוביץ', יו"ר התנועה המסורתית
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית

שידור חי של קריאת
מגילת איכה מהכותל

יום רביעי • 29.7.20
בשעה 20:00


>> לחצו להרחבה

תורה בטעם לטיני

מזה חודש שבכל יום חמישי בשעה 19:00 'נפגשים' חמישה רבני קהילות בתנועה המסורתית למפגש משודר ומקיימים שיחה על פרשת השבוע. הרבנים דוד אריאס, גוסטבו סורסקי, דקלה דרוקמן שרצר, גוסטבו גרינצוויג ומיכאל אבן דוד, נפגשים לשיחה המשודרת מעמודי הפייסבוק הקהילתיים.

>> לחצו להרחבה

עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר-- וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
שִׁירוּ לָנוּ, מִשִּׁיר צִיּוֹן.
 אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה: עַל, אַדְמַת נֵכָר.
אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
תהילים פרק קלז

www.masorti.org.il