על פורים ויום הכיפורים

אמרו חכמינו: “כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: ‘וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים’ (אסתר ט’, כח). אמר רבי אליעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר: ‘והייתה זאת לכם לחֻקת עולם’… (ויקרא ט”ז, לד)”. מדרש משלי.

המשותף לפורים ויום הכיפורים הוא כמובן המילה “פורים” המופיעה בשניהם. המורשת היהודית כלה מושתתת על מילים. עם ישראל כרת ברית מילה עם הקב”ה וחז”ל פסקו הלכה על פי משחקי מילים וצירופי מילים, שלאורח הבא מבחוץ אל תוך היכלות ההלכה, יכול להיראות כמעט הזוי (אחד הכלים הנפוצים ששמשו את חז”ל, למשל, היה ה”גזרה שווה”: חז”ל פסקו הלכות רבות ומרכזיות – כמו חיוב המניין לכל דבר שבקדושה – על ידי השוואה בין שתי מלים זהות או דומות במקומות שונים לגמרי בתורה. מכיוון שחז”ל ידעו שלא כולם יקבלו את ‘מרות השפה’, הם אמרו “גזרה שווה היא הלכה למשה מסיני ותלויים בה הרבה גופי תורה” (בבלי פסחים, דף ס”ו). אכן כן, השפה היא הכלי שבאמצעותו דבר יוצא מן הכוח אל הפועל: מפנימיותו של האדם, דרך שפתותיו, החוצה. לכן חז”ל ראו בשפה העברית, שפת התורה, שפתו של הקב”ה, את תשתיתו של העולם. שהרי, הקב”ה ברא את העולם, כלומר הוציאו מן הכוח אל הפועל, בדיבור/אמירה (“ויאמר… ויהי…”), והדיבור היה “כמובן” בשפה העברית.

מכיוון שכך, עצם הדמיון המילולי המדהים בין שני המועדים, פורים ויום הכיפורים, מספיק כדי להשתית תילי תילים של דרשות על משמעות חג הפורים. שמא תאמרו “צירוף מקרים” הוא הדמיון בין שני שמות המועדים שלעיל, אנסה להוכיח שהקשר בין שני המועדים הוא הרבה יותר רחב.

מגילת אסתר הוא ספר מוזר, בעייתי ותמוה. כל כולו הסתרה: אין בה אלוהים, אין בה גאולה, אין בה ארץ ישראל, אין בה בית המקדש, ואין בה את כל המרכיבים המוכרים לנו מסיפורי ניצחון וגאולה אחרים. אירוני משהו לקרוא לספר זה “מגילה” (מלשון גילוי) ומיד לאחד מכן להוסיף את המילה “אסתר” (מלשון הסתר), אבל זה בדיוק מה שננסה לעשות להלן, לגלות את הנסתר.

חודש טוב
הרב אלישע וולפין
רב קהילת 'ואהבת' בזכרון יעקב

תיקון עולם באוהל אברהם ושרה

קהילת 'אוהל אברהם ושרה' בראשון לציון יזמה לפני כשנה פעילות תיקון עולם יומיומית, המסייעת להעביר אוכל ומצרכים לנזקקים. מידי יום מזה כשנה, מגיע יו"ר הקהילה המסורתית בראשון לציון יונה שצברגר לעיתים עם חברי קהילה נוספים, לחברת קייטרינג בפארק המדע ברחובות הסמוכה, ואוסף משם קופסאות עמוסות באוכל מוכן. ומשם מחולק את האוכל לנזקקים.

>> לחצו להרחבה

יוצאת לאור- חוברת יהדות קונסרבטיבית- היום ומחר

התנועה המסורתית מתרגשת להשיק את מאמרו של פרופ' ארנולד מ׳ אייזן, נשיא בית המדרש ללימודי יהדות (JTS) "יהדות קונסרבטיבית- היום ומחר" בה ריכז את מרכיבי היהדות המסורתית- קונסרבטיבית מנקודת מבטו.
החוברת המרתקת תושק בשיעור עם הנגיד אייזן שיערך ב30.3



>> לחצו להרחבה

תן כתף
אביגדור המאירי

תֵּן כָּתֵף, עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם!
פּוּרִים לָנוּ נִשְׁכַּח אֶת הַכֹּל!
יֵשׁ לְךָ כְּאֵב, רָמְסֵהוּ בָּרַגְלַיִם,
פְּתַח אֶת פִּיךָ וְשִׁירָה בְּקוֹל:

אָהָא! אָהָא! כֻּלָּנוּ נִשְׁתַּגֵּעַ!
נִרְאֶה, נִחְיֶה, עַל אַף כָּל הַתְּלָאוֹת.
אָהָא! אָהָא! חֶפְצֵנוּ נְבַצֵּעַ!
נִחְיֶה, נִרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.

קהילות אחיות בכפר ורדים

מערכת יחסים נפלאה נרקמה בין קהילת המניין המשפחתי המסורתי בכפר ורדים לקהילה האחות 'שערי תקווה' מסקרסדייל- ניו יורק, שיצרו קשר במסגרת תוכנית 'רב שיח' של התנועה המחברת בין קהילות ורבנים בישראל ובתפוצות. בשבוע שעבר הגיעו קבוצה של כשלושים חברות וחברי הקהילה האמריקאית לביקור בארץ, ובמסגרת הטיול הגיעו לבקר גם בכפר ורדים וקיימו אירוע מרגש יחד.



>> לחצו להרחבה

פורים בתנועה המסורתית

מצאו את קריאת המגילה הקרובה לביתכם


>> לחצו להרחבה

קהילת מורשת אברהם יוצאת לשבתון במדבר

מספר מקהילות התנועה קיימו בחודש האחרון שבתוןנים קהילתיים, אחת מהקהילות הללו היא קהילת מורשת אברהם בירושלים. חברי הקהילה מקיימים שבתונים קהילתיים זו השנה הרביעית, והאירוע הפך כבר למסורת קהילתית אהובה.



>> לחצו להרחבה

פורים! או-טו-טו פורים!

נכון, אפשר היה לדבר כעת, ואולי אפילו צריך, על מה שקרה בכותל ביום שישי האחרון או על הבחירות המתקרבות. אבל הבה נניח זאת לפחות לרגע. פורים זו חגיגה שאין שניה לה, והיא ממש מעבר לדלת. בעצם כבר כאן. תפתחו אוזניים תשמעו את קוראי וקוראות המגילה מתכוננים. איזה כיף!

משנכנס אדר מרבין בשמחה, לימדונו חז"ל, אבל לא ממש הסבירו למה התכוונו. האם זה ציווי? האם רק תיאור עובדתי של איזו תכונה הטבועה בחודש אדר? ואולי בכלל דיבור עקיף, מרומז, בגוף שלישי, שמספר בעצם על כך שיש אנשים שמרבים בשמחה אבל לאו דווקא כל האנשים? ועדלאידע? אנחנו באמת מבינים, רוצים להבין, את משמעות המצווה או ההמלצה הזו שאמוראי בבל ציידנו אותנו בה מאז ועד עולם?

יש שאוהבים את שמחת פורים, יש שמתחברים פחות לחיוב לשמוח, אך דומה כי בפורים השנה, במיוחד השנה, קשה יהיה מלהימנע מלקרא את מגילת אסתר גם כטקסט פוליטי. מגילת אסתר הצטרפה מאוחר יחסית לקנון היהודי, ויש סברות שונות מתי באמת נכתבה ועל ידי מי, אך על דבר אחד אין מחלוקת – מדובר בכרוניקה פוליטית מרתקת, מתעתעת, אכזרית, יצרית. פוליטיקה כפי שרק פוליטיקה יכולה להיות.

פוליטיקה? הרי לא רצינו לדבר על יום שישי האחרון בכותל או על הבחירות המתקרבות.

חודש טוב!

סופי פלמן-רפלוביץ, יו"ר התנועה המסורתית
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית

מתכוננים לבחירות בבתי ספר עם 'על משמר הכנסת'

במכון על משמר הכנסת מתכוננים לבחירות שיערכו בחודש הבא. לקראת הבחירות מקיימים במכון פאנלים לבתי ספר בכל הארץ. בשלוש השבועות האחרונים ערכו במכון עשרות פאנלים, שהביאו לבתי ספר מועמדים ומועמדות מכל הקשת הפוליטית.

>> לחצו להרחבה

אמר רבא: חייב אדם להתבסם בפורים עד שלא ידע [להבחין] בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים ביחד. השתכרו. קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ביקש (רבה) עליו רחמים וחי (רבי זירא). לשנה האחרת אמר לו (רבה): יבוא אדוני ונעשה סעודת פורים ביחד! אמר לו (רבי זירא): לא בכל שעה ושעה מתרחש נס.

תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז, עמוד ב

להיות יהודי בישראל ובארה”ב: המשותף והשונה
יום העיון השנתי השני על יחסי ישראל ויהדות צפון אמריקה



>> לחצו להרחבה
www.masorti.org.il