תוכנית בר/בת מצווה

סדרת מפגשים לשנת בר/בת המצווה בקהילת "ידיד נפש"

 

מטרתה של תכנית בסיסית זו להלן היא להקנות לתלמידי גיל בר המצווה, להוריהם, ולכל המעוניין בכך, תחושה ,,ביתית" יותר בעולם המסורת היהודית. התכנית מקנה ידע בסיסי, מושגי יסוד, מאפשרת מפגש ראשוני עם טקסטים מרכזיים, ועם עולם בית הכנסת, במסגרת בה אדם שאינו חפץ בשינוי אורח חייו ה"חילוני", יחוש בכל זאת בנח.

 

הכוונה היא לגשר על פני הפער הדיכוטומי המקובל בחברה הישראלית לפיו נער/ה דתי/ת מכירים את מסורתם ותרבותם היהודית דתית לגווניה ותכניה, בעוד שמרבית הנוער החילוני, (ואולי גם חלק לא מבוטל מציבור הבוגרים) בור בחלק זה של זהותו כמעט לחלוטין.

 

ילדיכם, ואתם עימם, מוזמנים להשתתף במסע קצר של סדרת מפגשים רלוונטיים ומעניינים עם מושגי יסוד ב"חדר האוצר היהודי", עם עולמה של הזהות היהודית הדתית המסורתית, בהכרה שהוא אינו שייך באופן בלעדי לציבור הדתי המחויב להלכה. אתם מוזמנים לעשות זאת בשנת בר/ בת המצווה, שאין מתאימה ממנה למטרה זו, שכן אחרת,- מה למעשה משמעות הביטוי?!..
עולם זה הוא גם שלנו, של כולנו, כל כולו, גם כאשר אנו בוחרים ליטול מתוכו, אם בכלל, מרכיבים מעטים, ובשלבים שונים של חיינו.

 

להשתמע,

ארנון ברוקשטיין,

בוגר התכנית להכשרת רבנים/ות מסורתיים/יות,

מכון שכטר ירושלים

 

 

תוכנית

מפגש ראשון: אזרחי עולם? ישראלים? יהודים?

זהות יהודית וזהות ישראלית: איפה למעשה, והאם בכלל אנו פוגשים בחיי היום יום שלנו "מסורת יהודית", מה אנו יודעים עליה? האם נכון לומר שהיא שייכת בעיקר (או רק) לדתיים, או שגם לחילוני/ת יש מה לחפש בה. 

התבגרות ו"טכסי התבגרות", מי מקיים טקסים שכאלו, האם בר /בת המצווה מהווים גם כן סוג של טכס התבגרות? למה מהדברים המאפיינים יום זה אנו מתחברים.

 

מפגש שני: מודעות עצמית. ברכות כאמצעי ל"תשומת לב" לעולם סביבנו.
הברכות מלוות את האדם המסורתי/ת לאורך היומיום ומהלך החיים. מה הרעיון? האם ברכה היא עניין ל"דתיים בלבד"? במפגש עם מגוון רחב של ברכות מתוך הסידור נבחן את עולם הברכות כאמצעי מתודי של הבחנה, אבחנה ומודעות.
על ההבדל בין בנות ובנים בטכס הדתי בבית הכנסת, ופרשנויות שונות למקומה של האישה בחיים הדתיים.

 

פגישה שלישית: השבת יום השבת. האם שבת התורה דומה לשבת המסורתית בת ימינו? מקורות השבת, "מלאכה" מול "עבודה", מה מותר, מה אסור, למה? מה ההיגיון בדברים אלו בשנת 2018.
מה הקשר בין הכתוב בתורה לשבת ההלכתית כיום? מושגי שבת: "קידוש", חלות, נרות (מדוע שניים...), "עונג שבת", "שבות", "תחום שבת" "זמירות" "מוקצה בשבת" "טלטול", "גוי של שבת" "שמור וזכור" וכד'. האם יכול אדם חילוני למצוא משמעות ברעיון השבת, ולראות בה ובמרכיביה משהו רלוונטי?

 

מפגש רביעי: המשך נושא השבת, בית מדרש ובית כנסת מה ההבדל בין השניים, ומה ההבדל בין בתי כנסת ספרדיים ואשכנזיים.

מבנה בית הכנסת ובית המדרש, מושגים מרכזיים: "היכל"/ארון קודש, פרוכת, "עזרת נשים" ופתרונות שונים להפרדה (כאשר היא מתקיימת). "בימה" דוכן" "קיר מזרח" "נר תמיד" לוח זיכרון. מתי מוציאים ספרי תורה (ימי השוק והמועד) ספר תורה ספרדי ואשכנזי, שליח ציבור, גבאי, חזן, רב בית הכנסת, ומושגים רבים נוספים הקשורים בתפילה.

 

פגישה חמישית: מה זה, על מה זה ומה יש בזה, מעט יותר לעומק: טלית, תפילין מזוזה, ושאר "חפצים של קדושה" ספר תורה, סופר סת"ם. פריטים טכסיים ועוד.

 

פגישה שישית: הכרת תפילות מרכזיות: "קריאת שמע"- ה'אני מאמין' של העם היהודי.
תפילת "שמונה עשרה" "נשמת כל חי", "עלינו לשבח" ואחרות. התפילה, האם יש אדם שאינו מתפלל למעשה בזמן זה או אחר של חייו?
תפילה ביחיד וב"מניין": על שלש התפילות היומיות. מהיכן ,,צמחו" התפילות, ומתי החלו בהן. "נתנה תוקף" לראש השנה ויום הכיפורים: תפילה בעלת אופי מיוחד וניגונים יוצאי דופן.

 

פגישה שביעית: מעגל חיים יומי, 'מעגל השנה', מעגל החיים. מבוקר עד לילה. מראשית שנה לאחריתה. חגים וימי ציון 'דתיים' וציוניים. לידה, ברית, ראשית חינוך, בר/בת מצווה, נישואין, מוות, אבל...

 

פגישה שמינית: שלשלת המסירה של עולם ההלכה היהודי מראשיתו (המשנה) ועד ימינו. ": המקרא, מדרשי ההלכה והאגדה, "משנה", "גמרא"/תלמוד. 'גאונים', ו"ראשונים" (רש"י, וה"תוספות" לדוגמא) ספרי פסיקה עיקריים: "משנה תורה" לרמב"ם, "שולחן ערוך" ליוסף קארו, הרמ"א וה"מפה", ה"חפץ חיים" ה"ילקוט יוסף". ו"שמירת שבת כהלכתה" כקובץ הלכתי ספציפי אופייני לזמן החדש. פסיקה הלכתית מודרנית לעידן ההי-טק, החלל והאינטרנט.

 

פגישה תשיעית: מפגש עם דף תלמוד:

נכיר מבנה של "דף", תוך קריאה בסיפור מרתק (טקסט מקורי מול גרסא מפורשת). סיפור העוסק בצורך בסמכות במקום בו יש צורך 'להפסיק לדבר ולעשות מעשה'. סיפור המדגיש את עצמאות המחשבה מול 'ציות עיוור'.

מכיוון שהלימוד יערך גם במקביל לזמנם של חגים וימי מועד, הרי שתהיה גם להם התייחסות.

 

המפגש העשירי שאינו מפורט כאן נועד לאפשר זאת, כמו גם הרחבות לתכני המפגשים השונים בהתאם לצורך ולעניין.

ייתכן וניגע בקצרצרה בנושא "שרשרת המסירה של ההלכה היהודית לדורותיה

 

מפגש עשירי: השלמות, תוספות, והתייחסות לשאלות שנשארו פתוחות.

הלימוד מוצע לתלמידי/ות כיתות ז' ח'. ונעשה כלימוד משותף להורים וילדים. (מניסיון ארוך וממושך של שנים של תכנית זו, ההורים הרבים שהצטרפו ללימוד, הפיקו מכך לא פחות, יתכן ואף יותר... מילדיהם).

 

בברכה,

ארנון ברוקשטיין,
בוגר התכנית להכשרת רבנים/ות מסורתיים/יות,
מכון שכטר ירושלים

 

התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) היא זרם ביהדות המשלב נאמנות למסורת היהודית ולהלכה לצד פתיחות לעולם המודרני ולתרבות דמוקרטית-הומניסטית. היהדות המסורתית רואה בהלכה מכלול דינאמי ומתפתח של ערכים המתאים עצמו לתנאי המקום ולנסיבות המשתנות מדור לדור.
צרו קשר עם הקהילה
דג כדגכ